ארכיון עבור בינואר, 2009

כי זה מה שבוער באמת

עוד 11 ימים יתגודד הציבור בקלפיות, יטיל פתקים ועליהם אותיות לתוך מעטפות, ואת המעטפות לתוך תיבות כחלחלות, ובאורח פלא תהיה לנו כאן כנסת חדשה, ממשלה חדשה ועתיד חדש. שאלות כבדות משקל עומדות על הפרק: עתידה של ישראל לוט בערפל, והיא ניצבת על פי תהום. פתחו כל מהדורת חדשות: איום החמאס, החיזבאללה, האיראנים, ערביי ישראל. אלא שמהדורות החדשות עוסקות בתפל, והפוליטיקאים שלנו עוסקים בגירוד פני השטח והדבקת פלסטרים. השאלות החשובות באמת – אלה שקריטיות לקיומה של ישראל – נותרות בשוליים.

לקריאת המשך הרשומה הזו »

אני משחק רשת

הלינק התחיל אצל סיני גז. סיני העביר אותו לעידו קינן, עידו העביר אותו לאטימולוגיה עממית, משם הוא התגלגל אל מעיין דר. מעיין העבירה אותו למזבלה, והם העבירו אותו  ליוני ציגלר. יוני מסר את הלינק ליאיר יונה, שמסר במסירות את הלינק הלאה לשמוליק כץ. כץ נתן את הלינק במתנה לנדב לזר, שהעביר אותו לאורי אילון. אורי נתן את הלינק לד"ר אייל גרוס, והוא נתו את הלינק לאייל ניב. הוא נתן אותו לאיש עטור הזכויות נתי יפת. נתי נתן לדותן. דותן נתן את הלינק לנדב פרץ, שנתן אותו לשחר. שחר רצה להעביר לגדי אלכסנדרוביץ’, אבל לא יכול היה מפני שהם שניהם תחת אותו דומיין. תחת זאת, שחר מסר את הלינק לדובי קננגיסר, שתיקן עוול היסטורי ונתן את הלינק לגדי. גדי הוסיף כמה דברים מעניינים על האינסוף העביר אותו אליי. תודה!

לקריאת המשך הרשומה הזו »

רואים מה שלא רוצים לדעת

תקרית מוזרה אירעה בשבוע שעבר, דווחה ונעלמה במהירות, לא לפני שהטוקבקיסטים – היש מילת גנאי שעוד טרם הוצמדה להם? – הספיקו להתבהם גם בתחתיתה: פגז של חיל הים נחת בחופי רצועת עזה, ופצע גבר ונערה שטיילו על החוף. התירוץ הרשמי של צה"ל היה שהפגז נורה כירי הרתעתי על סירת דיג, שחצתה – כך צה"ל – את הקו המותר לשיט.

לקריאת המשך הרשומה הזו »

קולה של אימא

טועה יוסי שריד כשהוא טוען שתמונת הנצחון של המלחמה המיותרת הזו היא תמונתם של הד"ר עז א-דין אבו אל עייש ובנותיו. תמונת הנצחון שצריכה לצרוב את תודעתו של כל ישראלי שאיזושהי הגינות נותרה בו היא תמונתה של לבנה שטרן מתפרצת בזעקות שבר למסיבת העיתונאים של הרופא ששכל את בנותיו שעות קודם לכן, והקהל הנורא מאחוריה היורה טוקבקים בשידור ישיר: "זבל", כינו את הגניקולוג שטיפל בנשים ישראליות אין ספור. "מחבל", זעקו לעברו של אדם שאתמול איבד שלוש ילדות שמעולם לא עשו רע לאיש. ושטרן מוליכה את המקהלה הזו, צללי אדם שאיבדו צלם.

לקריאת המשך הרשומה הזו »

יום הולדת

היום לפני שנה פתחה הבלוגיקה את שעריה לעולם הרחב בפוסט שעסק בביקורת מוסיקלית. אז הבלוגיקה הייתה הבלוג השני שלי וישבה בבלוגלי. היום היא הבלוג היחיד.

הבלוג הזה הוא הניסיון השלישי שלי בבלוגינג, היחידי שצלח, והבלוגינג הפך לחלק אינטגרלי ממי ומה שאני.

לקריאת המשך הרשומה הזו »

ללא סדר

לכבוד

יו"ר ועדת הבחירות, השופט העליון אליעזר ריבלין

לקריאת המשך הרשומה הזו »

(ללא מילים)

מוכי עוורון וצדק

תודעת שירות

בעלי אתרים בדרימהוסט התעוררו בוקר אחד וגילו שחלק מהגולשים שלהם לא יכולים להגיע אליהם. לא התעצלו, ערכו בירורים על בירורים וגילו שהגולשים הללו מנויים כולם דרך smile 012. עוד ביררו מול דרימהוסט, שטוענים שאצלם הכול מופלא ונהדר.
אצו רצו והרימו טלפון לסמייל.

לקריאת המשך הרשומה הזו »

חורבן בית שלישי

הנימוק המכריע היחיד שבכל הזמנים מנע מבני האדם לשתות רעל, אינו שהרעל הורג, אלא שיש לו טעם רע[1]

ישראל איבדה היום את חוש הטעם שלה, ושתתה בשמחה את כוס התרעלה שהגיש לה הטוב בפאשיסטיה. זיכרו את היום הזה, ה-12 בינואר 2009: אם תזכו, תוכלו לספר לבניכם על היום שבו הדמוקרטית הפסידה ליהודית, וחושך גדול ונפלא ירד על העולם.

לקריאת המשך הרשומה הזו »

  1. פרידריך ניטשה, אנושי, אנושי מדי []

איך לנהל דיון?

הפוגה קלה מענייני המלחמה. אם לואנדר מותר, אז גם לי. אחד הדברים שאני מתחבט בהם לאחרונה הוא איך להתאים את מנגנון התגובות לדיונים ארוכים. אין לי תשובות, אבל יש כמה דברים שנתתי עליהם את הדעת, ונראה לי כדאי לשתף.

לקריאת המשך הרשומה הזו »