ארכיון עבור במרץ, 2009
אפקט הפחד
25 במרץ
יש עוד מישהו שחושב שניצחנו במלחמה ההיא בעזה? חמאס מכה את הפוליטיאה הישראלית שוק על ירך, והוא עושה זאת בלי פיגועי תופת. מליציה חמושה שמונה מספר לוחמים זניח ומצוידת בנשק מיושן בהשוואה לצה"ל מצליחה לעורר אימה, חרדה ופחד בלבבו של הישראלי הממוצע. ראש הממשלה יצחק רבין הי"ד אמר בנאומו האחרון והמפורסם כי האלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה. באותו מטבע, הפחד, ובכן, הפחד נוגס בבסיס של החיים בחברה. הפחד מוליד אויבים לא רק לדמוקרטיה, אלא לכל הקיום החברתי, אויבים בדמותם של כאוס, התדרדרות מוסרית, קרעים, חוסר אמון וכן, גם את אותה אויבת ישנה, האלימות.
אסטרטגיית אויב העם
20 במרץ
תנו, תנו אותם לציבור, הוא כבר ידע מה לעשות בהם.
דובי ואיילת צודקים. אני מפרסם פה מחדש את הפוסט של נתאי פרץ. אני יכול לעשות את זה כי הרשיון שלנו דומה. הפוסט הזה הוא הראשון בבלוגיקה שסגור לתגובות (פתוח לטראקבקים), משום שנראה נכון והוגן שתגיבו בפוסט המקורי. נתאי:
תיקון טעות
17 במרץ
לפני כמעט שנה דובי גילה את התנועה לעריצות רובדמוקרטיה ישירה, וכתב בפוסט מופתי שכותרתו "המדע של נהגי המוניות" על טל ירון את הדברים הבאים:
הניסיון של מר ירון להנחיל לקוראים ידע בתחום שהוא, במקרה הטוב, תחביב צדדי שלו, יהיה דומה לניסיון שלי להקים בלוג שיעסוק בהנחלת ידע בפיזיקה על בסיס זה שקראתי את ספריו של סטיבן הוקינג: אפשר, אבל זה יצא די פתטי.
והנה, אנו נמצאים כחצי שנה לאחר התקרית ההיא וטל משחרר לחלל הטוויטסקייפ פוסט שהוא מעין סקירה פילוסופית של האונטולוגיה, אותו זרם מטאפיסי העוסק בשאלת היש בעולם. והו, כמה טעויות הוא עושה.
איך להתייחס לשלטון החוק?
17 במרץ
הפוסט של מאשה והדיון בעקבותיו הביאו אותי לחשוב קצת על המקום של המשפט ושלטון החוק בחברה שלנו. נדמה שהחברה הישראלית מתייחסת באופן דואלי למערכת המשפט שלה: מחד, הולכות וגוברות הקריאות להחליש אותה; מנגד, אנחנו מצפים ממנה – ומכל מערכת אכיפת החוק, בעצם – לשמור את הסדר החברתי על כנו, ועושים שימוש במערכת המשפט שלנו על מנת לקבל ממנה צדק.
משה, איש משפחה, קרית מלאכי – פוסטורח
14 במרץ
רוב הדברים כאן נכתבו בערב נאומו של כבוד הנשיא לשעבר, כעשרים דקות אחרי תחילתו, לפני שנהיה ברור לכולם שמסיבת העיתונאים הזו היא פארסה גמורה. לפני שכבוד הנשיא לשעבר דיבר משך שעתיים וחצי על כל הדברים הרעים בעולם, ועל זה שכולם כולל כולם נגדו. חשבתי על מה שכתבתי לאור הפארסה הזו, ועדיין, אני חושבת שיש להעיר על מסיבת העתונאים הזו מספר הערות.
התשוקות וההגיון
8 במרץ
האם תשוקות הן אלילי הנפש ורק ההגיון הוטבל?[1]
האלוף אלי (צ’ייני) מרום לא יורד מהכותרות. אחרי שכל העולם ואחותו הגדולה דלה כל פיסת מידע אפשרית על ביקורו של מפקד חיל הים במועדון חשפנות, שבו – רחמנא ליצלן – פושטות עלמות את בגדיהן לצלילי מוסיקה ואל מול עיניהם המשתאות של גברים אפופי אלכוהול; הגיע תור מאמרי חשבון הנפש: האם, איך וכמה פגענו באלוף הנכבד, אולי הגזמנו מחד, והתשובות למאמרים אלו מאידך. וכל עוד כולם ממשיכים לעסוק בזה, הם לא נותנים לנושא לגווע.
- אדוארד יאנג [↩]
עם סגולה
6 במרץ
אפרטהייד. עוד לא מלא, עוד לא בספר החוקים, אבל אפרטהייד. אפרטהייד חברתי, אפרטהייד שלטוני, אפרטהייד סביבתי. גופי שלטון מרשים לעצמם להתנכל לקבוצת האוכלוסיה המופלית לרעה באור יום ולקול מצהלות האזרחים מהקבוצה השלטת. לדבר על שלילת אזרחותם זה פופולרי. גם לפגוע בהם. חוק שנחקק לאחרונה הכשיר את השטח ללינץ’ מזוויע. המבצעים, אל דאגה, ילכו חופשיים.
בוקר טוב ישראל. הפכת לדרום אפריקה.
הבלוגיקה היא האתר של נמרוד אבישר, יליד 1983, איש הייטק, סטודנט לפילוסופיה, מכור לאינטרנט. 
