פוסטים עם התגית אישי
בעל חיים חברתי
27 במרץ
כעת, אנחנו מקשיבים
6 בפבר'
שעונים בוכים: דממה היא שקר, יקירתי;
הגלגלים מסתובבים, היקום מוסיף לרוץ.
(גאה את עוצרת על המדרגה הסיבובית)[1]
אני ממעט לדבר על חוויותיי האישיות כנפגע תקיפה מינית. תמיד הערצתי את אלו שיכולות לדון על כך בקלות רבה ממני. אצלי זה תמיד התחמקויות והצטדקויות, הודאה רפה עם הגב לקיר. הסברים הסברים הסברים. יש משהו, ברגע שאתה מודה בזה, שמוציא אותך מתוך רשת ההגנה הגברית ומעביר אותך אל ארץ הדממה של נפגעות תקיפה מינית. זה מדבר צחיח, שבו עליך ללכת לבדך, מפנים בושה ואשמה, מזכיר לעצמך שוב ושוב ושוב -
עתיד אבד אתמול
באותה הקלות ואי היכולת להשיבו
של כדור טניס בעת דמדומים[2]
וגם משום כך, הרשימה הזאת של אשכר אלדן כהן היא חשובה, אמיצה וראויה להערכה.
יום הולדת (2)
26 בינו'
פספסתי לגמרי. ב-17 בינואר חגגה הבלוגיקה את יום ההולדת השני שלה, ואני שכחתי. אם כן, פוסט יום הולדת מאוחר. בהמשך צפויות הפתעות נוספות.
זה לא גשם – שירות הלקוחות של iDigital
29 באוג'
לא הייתי בין העשרות שחזרו הביתה מאוכזבים אתמול בבוקר, כי iDigital עשו רעש גדול מההשקה של מערכת ההפעלה החדשה של אפל, Snow Leopard, אצלם אבל לא טרחו לדאוג ליותר מקומץ עותקים. למי שלא מכיר את הסיפור, הנה ההיי לייטס: iDigital, המפיצה המורשית של מוצרי אפל בארץ, עשתה רעש גדול בפורומים ובתקשורת על ההשקה הצפויה. הם קבעו סדנאות בחנות לרוכשים, פרסמו את ההשקה בכל דרך אפשרית, הפצירו באנשים לבוא אל החנות. החנות נפתחה בתשע. כמה דקות וכמה עשרות בודדים של לקוחות לאחר מכן נעמד אחד המוכרים והודיע לתור של עשרות הלקוחות שבחוץ שמלאי ערכות נמר השלג אזל. ביזיון.
מקומות שנמרוד נמצא בהם – רדיו
17 באוג'
תכנית המוסיקה המעולה של רדיו הר הצופים 106FM, "שיחותיי עם הפסיכיאטר האלקטרוני" של לילי ותמר הבלתי נלאות, משודרת מדי יום שלישי בשעה שמונה בערב. מחר, ה-18 לחודש, אתארח אני בתכנית. גם את הפלייליסט של התכנית אני בחרתי. צפוי להיות קריר ומרענן, או כך לפחות מבטיחים לי.
מי שבמקרה יפספס את השידור, יוכל לתפוס אותו באתר אייקאסט, כי אנחנו חיים בזמנים יפים. נשתמע.
חור שחור המאיים לבלוע אותי בריקנותו
5 באוג'
הערה: הטקסט הזה נכתב כיממה לאחר הרצח הנתעב במועדון הלהט"ב. התלבטתי רבות אם ואיך להעלות אותו, והחלטתי לשים אותו כמו שהוא. הוספתי רק את הכותרת.
אם אני אשמע או אקרא עוד בן אדם אחד שמנסה להטיף לי עכשיו להזהר מ"שנאת חינם" או ש"עכשיו הזמן לאהבה" אני עלול להפוך להיות אלים. שנאת חינם, מושג יהודי-ניו-אייג’י מפגר שכל מיני אנשים עם סטיקרים של "חייך, החיים יפים" על האוטו מזדרזים לשלוף כל פעם שמישהו מסביבם מעז להביע עמדה אמיתית. שבו, מנוולים, שבו על הגדר שלכם, תהיו בסדר עם כולם, אל תגידו שום דבר משמעותי אף פעם; מלאו את חייכם הריקים בססמאות ריקות יותר ותגידו לעצמכם שזו אידאולוגיה, מעורבות, מה לא; בסוף גם הגדר לא תוכל לשאת את משקלה של החשיבות העצמית הנפוחה שלכם, והיא תקרוס.
המעגלים מתרחבים
3 באוג'
בשכונת בית הכרם בירושלים, סמוך לאחד הצמתים המחברים בין שניים מהרחובות הפנימיים השוקטים של השכונה, בין עצים וערוגות, מצוי לו ספסל אחד. הו, התיאור הזה רומנטי מדי. ספסל כעור, ירקרק, שאינו נוח לישיבה. במקומות אחדים ניכר בו קילוף הצבע. הוא נטוע בקצהו של מפרצון המשמש חניה לעת מצוא לאורחיהם של דיירי האזור, שעון כנגד גדר של מוסד חינוכי. כמעט כל כולו אומר עליבות. סביבתו – כמו שכונת בית הכרם – נאה ומטופחת, אבל הוא חסר חן ברמות מעליבות. הרי הוא לפניכם, לשיפוטכם.
1.6
1 ביוני
דיסקליימר: פוסט בנושא אישי. מי שחיי הפרטיים אינם מעניינים אותו, מוזמן להמתין לפוסט הבא. מצד שני, יש כאן מוסיקה.
אז האחד ביוני הגיע. באחד ביוני לפני שנה הגיעה לסיומה הרשמי והסופי בהחלט מערכת יחסים רומנטית רבת תלאות, רצופה בעליות ובמורדות, בפרידות ובחזרות, ביני ובין מי שתמיד, על אף כל מה שקרה – או אולי לא קרה – תישאר החברה הטובה ביותר שאי פעם הייתה לי, שלצורך שמירה על פרטיותה תכונה כאן פשוט "רקס" (העובדה שיש רק שני אנשים בעולם שיודעים את הסיבה לכינוי הזה ממלאת אותי בעונג).
מקומות שנמרוד נמצא בהם (איטליה)
15 באפר'
חדי העין הבחינו שלא הגבתי כאן השבוע. נסעתי לחופשה קצרה באיטליה, שם היעדר החמץ אינו מורגש כלל ועיקר והנופים פותחים את הראש והלב.
הבלוגיקה היא האתר של נמרוד אבישר, תושב גבעתיים, יליד 1983, נשוי, מומחה BI, בעל תואר ראשון בפילוסופיה ותקשורת מהאוניברסיטה העברית.
