פוסטים עם התגית אנורקסיה
רזה
3 באפר'
בזמן האחרון אני נתקל בלא מעט בני נוער, בין אם באופן וירטואלי – בבלוגים, פורומים וב"במה חדשה" ובין אם פנים אל פנים. ולעניין אחד אי אפשר שלא לשים לב – אין כמעט כל הבדל בין השפה המדוברת של בני הנוער הללו לבין השפה הכתובה שלהם, למעט העובדה שכאשר הם מדברים, אין להם שגיאות כתיב.
השפה הולכת ונעשית שטוחה, כמעט נעלמת; ביטויים וניבים נעלמים לבלי שוב, ואת מקומם תופסים עגה ושימוש לקוי בסימני פיסוק. ילדים שנולדו בארץ וגדלו בארץ והתחנכו בארץ מתחילים פועל בגוף ראשון יחיד בזמן עתיד באות י’ או מוסיפים ה’ בסוף של פועל בזמן עבר בגוף שני יחיד. אוצר המילים שלהם שחוק, אפסי כמעט; לעברית המודרנית, לעומת השפות האירופאיות, מעולם לא היה הרבה להציע בתחום של אוצר מילים עשיר מאוד, השחיקה הזו הופכת בולטת במיוחד על רקע זה.
ושוב על אנה, מיה וקצת על 892.
17 בפבר'
אנורקסיה נרבוזה היא הפרעת נפש נוראית. כחמישית ממקרי האנורקסיה מסתיימים במוות או נזק בלתי הפיך. זו מחלה שמלווית בשקרים, הסתרה וריחוק, ולכן גם בהמון המון בדידות. אף אחד לא יכול באמת להתקרב לחולה, כי ברגע שמישהו יהיה קרוב מדי, הוא יתחיל לחשוד. התחושה המתלווה דומה מאד, להבנתי, היא שאף אחד לא יכול להבין את החולה. כל דיון על אנורקסיה נרבוזה וגרורתיה חייב לצאת מנקודת ההנחה הזו, שהבסיס שלה הוא שמדובר בהפרעה נפשית. לא בחירה, לא הלך רוח, לא טעות – מחלת נפש.


