פוסטים עם התגית אפולוגטיקה
ריבונו של עולם
22 באוג'
הדיון שהתחיל מהפוסט הזה שלי והמשיך בפוסט הזה של דובי לבש פנים וצורות שונים ורבים מאז יומו הראשון. הדיון אצל דובי הלך והתפתח למחוזות מרתקים ומרוחקים, והמשיך בפוסט נוסף של דובי, שבימים אלה יכול, ככל הנראה, להתפאר בהרבה יותר זמן פנוי ממני.
קרטיה
1 באוג'
אחד הספרים החשובים והמטרידים ביותר שיצאו בישראל בשנים הארונות הוא ויהי בימי שלוט השופטים של יואש מייזלר. כותרת המשנה של הספר, לביקורת התיאולוגיה החוקתית של הבונאפארטיזם השיפוטי, מבהירה היטב את כוונת המחבר – בבסיסה, ביקורת חריפה על המהפכה החוקתית של נשיא ביהמ"ש העליון לשעבר, אהרון ברק. הספר הזה מטריד וחשוב מפני שהוא מציב בפני השמאל הליברלי דבר מה שאותו שמאל ליברלי לא הורגל בו: טיעונים סדורים, בנויים לעילא ומגובים בדוגמאות והוכחות התומכים בעמדה שהם מתנגדים לה.
אפשר וצריך לענות למייזלר, לנתח את טיעוניו, לבקר אותם במקומות בהם הם ראויים לביקורת ולתקן את הדברים במקום שבו הם דורשים תיקון. אלא שזה ידרוש ספר עב כרס אף יותר מהספר המקורי, ולי אין לא את הזמן ולא את הכלים לעשות כן. תחת זאת, אני רוצה לענות תשובה אחת לעניין אחד שעולה אצל מייזלר, ונדמה לי שמדובר בעניין מהותי לטיעון שלו. העניין הזה איננו חדש: אריסטו התייחס אליו כשהבחין בין דמוקרטיה וקונסטיטוציה, ומאז התייחסו אליו עוד רבים וטובים.
תשלום על טוקבק – סקירה חובבנית
20 באפר'
יהונתן הביא כאן כדוגמה פוסט מרתק שלו. בסוף הפוסט הוא שואל שאלה מעניינת: האם זה לגיטימי, שואל עו"ד קלינגר, לחייב תשלום של חמישה ש"ח למגיב שמגיב תגובה שלא תמצא חן בעיני יהונתן?
כששאלה כזו נכנסת לי לראש ומתחילה לנקר אני יודע שהיא לא תפסיק. כדי לנסות להתוות לעצמי תשובה שאני יכול לחיות אתה, אני צריך ראשית חכמה לסנן לעצמי את תחומי הדעת שבהם אין לי את הכלים לענות על שאלה כזו. לאחר מכן, אני צריך למצות מהשאלה מהות כלשהי, כללית יותר, שאליה אני יכול לגשת בכלים שכן יש לי. אז קודם כל, מי שמצפה למצוא זווית משפטית כאן מוזמן לפנות לייעוץ משפטי אצל עו"ד קלינגר או כל עורך דין אחר לבחירתו ולשלם לאותו עו"ד חלף עבודתו. אינני משפטן, אין לי את ההשכלה הנדרשת, הכישורים הנדרשים והנסיון הנדרש כדי לתקל שאלה כזו מזווית ראייה משפטית. ייתכן מאוד שהמסקנה הסופית שלי אינה עומדת בקריטריונים משפטיים. ידוע לי שאת הבלוג הזה קוראים גם אנשים בעלי מידה כלשהי של השכלה משפטית, ואולי הם ירצו להוסיף חכמה ודעת בטוקבקים/טראקבקים (אגב, גם פוסט אורח הוא לא מן הנמנע ואף מוזמן).
הזווית שיש לי את היכולת לנמק ולייצג היא הזווית העקרונית מוסרית. מהזווית הזו, הייתי רוצה לשאול שאלה מעט יותר כללית: האם זה לגיטימי שבלוגר יגבה תשלום תמורת הזכות להגיב בבלוג שלו בכלל?
כמה הבהרות לשאלה הזו: ראשית, אינני שואל האם מותר, קרי, האם יש לי זכות, לעשות כן. על השאלה הזו קל לי לענות: מותר לי לגבות תשלום, כדרך שעושים כל מיני אתרים, על שימוש בחלק מפונקציות האתר שלי או בכולן, לרבות תגובות. אני שואל האם זה לגיטימי, כלומר, האם מעשה שכזה, על אף שהוא מותר, הוא מעשה ראוי? שנית, נדמה לי (הדיסקליימר הקבוע על כך שאינני משפטן וגו’) כי השאלה של קלינגר שונה לחלוטין משלי מבחינה משפטית: יהונתן שואל לגבי תגובות מסוימות, אני שואל לגבי תגובות בכלל, ולעניות דעתי (העניה ביותר) מדובר בשתי שאלות משפטיות שונות. שלישית, גם אם מסקנתי הסופית תהיה שמדובר במעשה ראוי ולגיטימי, עדיין לא יהיה בכך כדי לחייב שגם התשובה לשאלה של יהונתן היא כן, ולהפך – שינוי קל בנסיבות עלול להפוך את ההנמקה לבלתי רלוונטית לחלוטין.
עכשיו אפשר להתחיל.
למה אני לא יוצא לדייטים
29 במרץ
אבא שלי לוקח מספרי טלפון בשבילי. זו לא בדיחה; והנתון הזה הופך את המשפט הזה ממצחיק לעצוב. אם הוא פוגש איזו עלמת חמודות מעל לגיל 18 הוא לוקח ממנה טלפון, ושומר אצלו. מדי פעם בארוחות משפחתיות הוא מציע לי מספרים. אני מנסה לדמיין את השיחה שהמספרים האלה יכולים להניב:
טלפון: טו… טו…
עלמת חמודות: הלו?
אני: שלום, מדבר נמרוד אבישר, את לא מכירה אותי; קיבלתי את המספר שלך מאבא שלי.
טלפון: קליק.
לקריאת המשך הרשומה הזו »
היתרונות שבמדעים העתיקים
20 במרץ
אבא של חבר שהוא קצין משטרה בכיר סיפר לי לא מזמן שהמז"פ מחפשים בעלי תואר ראשון או שני ב… ארכאולוגיה. כשהרמתי גבה הוא הסביר לי שארכאולוגיה וזיהוי פלילי זה כמעט אותו דבר: בשני המקרים על החוקר להרכיב תמונה שלמה מכמה רמזים. הכישורים שלומדים עם ארכאולוגיה, הוא סיפר לי, הם כישורים שכל איש מז"פ צריך. זה התחבר לי יפה עם בת של חברים של ההורים שלי, שסיפרה פעם שענקית החומרה שהיא עובדת בה מחפשת פילוסופים. בין כה וכה נצטרך להכשיר אנשים שמגיעים אלינו, היא אמרה, בוגרי פילוסופיה תופשים עניינים מורכבים מהר וטוב יותר. הם יודעים לנתח מקרים מורכבים – זה הרי העניין בתואר שלהם. גם בעבודה שלי נתקלתי בתופעות כאלה. את לוחות הזמנים שהמערכת שלנו עובדת עליהם בנה לפני שנתיים מישהו שהיה חבר בצוות ובמקביל עשה תואר שני בהיסטוריה. אחרי הכול, צירי זמן הם ארוחת בוקר בשבילו. רק כדי לסבר את האוזן, מדובר בחתיכת פרויקט שלא ברא השטן. לוחות הזמנים האלה מושפעים ממיליון ואחד גורמים, כמו מועדי שליחת דוחות, מועדי תחזוקה של המערכת, הפרשי שעות, שעון קיץ וחורף בארבע עשרה מדינות, פערי זמן של תכנות דיווח ועוד המון. בכל פעם שאני נדרש לבצע שינוי, מינורי ככל שיהיה, בלוחות הזמנים הללו, זה לוקח לי שעתיים והמון תרשימים. בדרך כלל צריך לבצע אחר כך תיקונים.
הדשא של השכן – גירסת רענן שקד.
9 בפבר'
רענן שקד מסתכל בקנאה על ההיי-טק. הנה, סער וילף ושבט שקד עשו אקזיט של כמה עשרות מיליונים, בירוק. "מה שלא עשיתי מחיי מיתרגם עכשיו לכותרות בעיתון על אנשים שסגרו כרגע 50 מיליון דולר והם לא אני", כותב שקד בטור שלו ב"7 ימים" של ידיעות, ובמקום אחר: "ההיי-טק הוא סוג של דוגמנות; צריך להיכנס לתחום בגיל 15, לעשות את המיליונים עד גיל 30 ולנסות לחשוב כמה שפחות על הבית תוך כדי".
לקריאת המשך הרשומה הזו »
הבלוגיקה היא האתר של נמרוד אבישר, יליד 1983, איש הייטק, סטודנט לפילוסופיה, מכור לאינטרנט. 
