פוסטים עם התגית בהמות
שוטים
16 באוק'
בקרוב מאד יוסרו כל מיני צווים אוויליים, כולנו נרעש ונגעש מסביב לסיפור והוויכוח שהתחיל אחרי פשע השנאה בברנוער יחזור ויתלהט. מצד אחד של המתרס יעמדו אלה שהתחייבו לומר אמת, גם אם היא אינה נעימה, ויגידו – שוב – שישנה קבוצת אוכלוסיה בישראל שאחראית על מרבית מקרי האלימות על רקע פוליטי בישראל, ושזה לא מקרה, אלא חלק מתפישת עולמם. מצדו השני יעמדו אנשי הקבוצה הזו, שותפיהם לדרך הפוליטית והאידיוטים המועילים שעל הגדר ויגידו לנו שאל לנו להכליל, אלה רק כמה עשבים שוטים. בכל חברה יש כאלה, והם אינם מעידים על הכלל במעשיהם.
אבל הם לא עשבים שוטים, לא בכלל. ההפך הוא הנכון – הם הפרחים היפים ביותר בגן, הם טופלו ביד חמה, רגישה ואוהבת וכשנגמר מס השפתיים, הם הופכים לגיבורים.
הפרלמנט הארוך
6 באפר'
(כן, כבר היה כאן פוסט בשם הזה. השם הולם גם כאן).
ועדת פרס נובל החליטה שד"ר עז א-דין אבו אל-עייש הוא מועמד ראוי לפרס נובל לשלום. נדמה לי שהקייס שלה ברור: רופא עזתי שעובד בתל השומר, שוכל שלוש בנות עקב טעות של צה"ל ויום אחר כך נואם – או ליתר דיוק, מנסה לנאום – נאום כואב שכולו מסר של פיוס ושלום. כשצה"ל סיים את התחקיר וסיפר לד"ר שבנותיו אינן עוד בגלל שכמה ילדים בני 18 עשו טעות, שלח את חברתו עפרה בלבן לתקשורת, לומר שתוצאות התחקיר מספקות אותו, ושהוא מבין – ממש כך – שבמלחמות יש טעויות, וכל שרצה הוא שהאמת תצא לאור. אילו מישהו היה יורה בשוגג בקרובים אליי, ספק אם "מבין" היה הפועל שהייתי משתמש בו. לא, אין ספק שד"ר אבו אל-עייש עשוי מהחומר ממנו עשויים חלק מזוכי פרס נובל לשלום, והוא מועמד ראוי ביותר.
רואים מה שלא רוצים לדעת
27 בינו'
תקרית מוזרה אירעה בשבוע שעבר, דווחה ונעלמה במהירות, לא לפני שהטוקבקיסטים – היש מילת גנאי שעוד טרם הוצמדה להם? – הספיקו להתבהם גם בתחתיתה: פגז של חיל הים נחת בחופי רצועת עזה, ופצע גבר ונערה שטיילו על החוף. התירוץ הרשמי של צה"ל היה שהפגז נורה כירי הרתעתי על סירת דיג, שחצתה – כך צה"ל – את הקו המותר לשיט.
קולה של אימא
18 בינו'
טועה יוסי שריד כשהוא טוען שתמונת הנצחון של המלחמה המיותרת הזו היא תמונתם של הד"ר עז א-דין אבו אל עייש ובנותיו. תמונת הנצחון שצריכה לצרוב את תודעתו של כל ישראלי שאיזושהי הגינות נותרה בו היא תמונתה של לבנה שטרן מתפרצת בזעקות שבר למסיבת העיתונאים של הרופא ששכל את בנותיו שעות קודם לכן, והקהל הנורא מאחוריה היורה טוקבקים בשידור ישיר: "זבל", כינו את הגניקולוג שטיפל בנשים ישראליות אין ספור. "מחבל", זעקו לעברו של אדם שאתמול איבד שלוש ילדות שמעולם לא עשו רע לאיש. ושטרן מוליכה את המקהלה הזו, צללי אדם שאיבדו צלם.
ילנג-ילנג (ועוד שתי הערות)
12 באפר'
בטעות גיליתי שנועה אסטרייכר, אותה אני מעריך עוד מהימים שיכולתי להתקל בזיו פניה בערבי במה חדשה, מבלגגת בטוש, מה שהביא אוטומטית להוספתה אחר כבוד לבלוגרולי הצנוע.
הפוסט האחרון של אסטרייכר במדגש עוסק בסוג חדש של סבון, או שמא יש לומר סט – האחד מיועד ליום, והשני ללילה, כי מן המפורסמות היא שיש הבדלי שמים וארץ בין המקלחות. וכה כותבת הגברת:
גברים, כמו הגברים שבוודאי המציאו את הסבון הדו-ערכי הזה, יודעים טוב מאוד שאצלם אף אחד לא יאכל את הבולשיט הזה של שתי מקלחות שונות, משתי סיבות:
1. הם מתקלחים רק פעם בשבוע
2. נוסחת הקסם שלהם לשיער שופע היא חפיפה עם הסבון המוצק של נקה 7, אותו אחד שלפני רגע הם חפפו איתו את הביצים.







