נציגי המדינות המערביות שהגיעו לדרבן ועזבו באמצע נאומו של אחמדינג’אד מנסים לתפקד בין שתי אמיתות בעלות משקל דומה: האחת, שיש לפעול נגד נגע הגזענות, ושישראל היא אכן מדינה המפעילה מדיניות גזענית; והשניה, שהפעולה הזו לא יכולה להיות מובלת על ידי מנהיג אימפריה פונדמנטליסטית ומממנת-טרור השואפת להשגת עצמה גרעינית. האמיתה הראשונה היא סיבה מספקת לכינוסה של ועידת "דרבן 2″, והשניה היא סיבה מספקת ליציאה הפגנתית מנאומו של החזיר מטהראן. ובזמן שהאמיתה השניה תתקבל בישראל בתשואות וקולות שמחה, האמיתה הראשונה אינה נוחה לישראל ולעם היושב בציון כלל ועיקר.[1].

לקריאת המשך הרשומה הזו »

  1. כך מבלבלים פטריוטיזם עם הסכמה עיוורת []