"חדש באינטרנט: אתר!"

במזל טוב עלה לאוויר האתר החדש של מושיעת הציבור המוטרד בשאלות הרות-גורל, הגוגל האנושי, הויקיפדיה-על-שתי-רגליים, הלא היא מ. שאילתא היקרה. לא עוד תלות בשרתים המקרטעים של בלוגלי. מהרו לבית החדש של בלוג התשובות החשובות שאילתא. יש חתולים.

לפני כמה שבועות סיפרתי שסיימתי לבנות אתר תוכן עבור אנסמבל ציפורלה הנהדרים. הם היו מאוד מרוצים מהתוצאה (שהמעצב שלה – כלומר, האחראי העיקרי עליה – הוא רן אביב). כדי כך, שהם החליטו להפוך אותו לאתר הראשי שלהם. השבוע עמלתי על הסבת אתר התוכן לאתר ראשי. זה נראה כך.

בהערת אגב, גם הבלוגיקה מתוכננת לעבור מתיחת פנים בקרוב.

דברים לקרוא

לכו לקרוא את אלחנן על גלעד שליט.

סוף סוף יש לנו ויכוח אמיתי בישראלפט. אני כתבתי, דובי הגיב. המשך יבוא.

ואם כבר מתעסקים בדובי, אין דרך יותר טובה ללנקק לפוסט החובה הזה של תום מאשר בתצלום אילוסטרציה.

דב נבון (אילוסטרציה)

(כן, התמונה היא הלינק).

הודעה לבלוגרים ברשימות

לאחר ההודעה הדרמטית על מותו בטרם עת של רשימות (מעבר לטבעת בלוגים, אני יודע), אני מציע לארח אצלי שני בלוגים. תנאי המבצע פשוטים: אני מקים את הבלוגים, דואג לכם לסט אפ ראשוני ולגיבוי. משם, אתם לבד, להוציא מקרים דחופים. דברו איתי.

אל תגידו לא ידעתי

כתבתי כאן בעבר על מאבקה של עמותת גישה למתן אשרות יציאה לסטודנטים פלסטיניים ברצועה. רכז המדיה החדשה שלהם שלח לי מייל היום, בו הוא מספר לי על אתר חדש של העמותה: Gaza Gateway. האתר "מיועד לספק מידע ופרשנות מעודכנים על הנעשה במעברים לרצועת עזה. האתר מתעדכן מדי שבוע עם נתונים על מעבר סחורות לרצועת עזה וכן פוסטים אשר מרכזים מידע מהשבוע שחלף". רצוי שכל מי שכותב פוליטיקה בארץ יכיר את האתר הזה.

בקצרה is a post from: בלוגיקה

במייל של הבלוג נחתה, בין הבקשות של אנשי SEO לבקשות של ספאמרים מקצועיים, הודעה ארוכה ורהוטה מאדם שהזדהה כאיתמר שחר, רכז תקשורת וסנגור של "גישה" – מרכז לשמירה על הזכות לנוע. בהודעה הוא הפנה את תשומת לבי לתופעה שאני נבוך להודות שלא הכרתי: מאות צעירות וצעירים פלשתיניים, הלכודים ברצועת עזה בגלל הסגר המוטל עליה, ואינם יכולים לצאת ללימודים בחו"ל, על אף שהתקבלו.

בשנה שעברה, מתברר, מאות סטודנטים נותרו בבית, ומקומותיהם באוניברסיטאות בחו"ל אבדו. השנה זה הולך לקרות שוב. ישראל – ביודעין, בהחלטה נחושה, באטימות – מחזקת את החמאס ברצועה, ואיש אינו פוצה פה ומצפצף.

ב-41 השנים האחרונות ישראל כופה מדיניות מאד ברורה ברצועת עזה: הגבלות חמורות על כניסתם של מי שאינם תושבי הרצועה. כתוצאה מכך, הפעילות האקדמית ברצועה היא אפסית: יש ברצועה שלוש אוניברסיטאות, שההצע שלהן לתואר ראשון הוא מוגבל ביותר, ההצע שלהן לתואר שני מוגבל בהרבה וחמור מכל – אין בכל שטחי הרש"פ אף לא מוסד אחד שמעניק תואר שלישי.

ברצועת עזה אי אפשר, למשל, ללמוד את מרבית המקצועות הרפואיים. ברור לגמרי שזה מצב קטסטרופאלי, בו התלות של העזתים בישראל רק תלך ותגבר. מנגד, בורות היא הדיאטה המומלצת לאלימות דתית נוסח האחים המוסלמים וחמאס. "החכם מחליט את החלטותיו, הבור הולך עם דעת הקהל", אומר הפתגם הסיני, ולא בכדי.

גם במקורותינו – המקורות היהודיים, זאת אומרת – נאמר שמי שלא מלמד את בנו אומנות, כאילו מלמדו ליסטות. אנחנו יודעים מה פירושו של דור שלם ברצועה שהשכלתו האקדמית לקויה. אנחנו יודעים מה פירושם של מאות פלשתינים שחוזרים לרצועה אחרי שרכשו השכלה באוניברסיטאות מובילות בחו"ל. אנחנו יודעים עם מי קל לנו יותר לדבר, אנחנו יודעים שהשכלה היא ההבדל בין תרבות לברבריות. אנחנו מעדיפים להתעלל בפלשתינים עכשיו, להנציח את הליסטות, את הברבריות, את הערצת הכוח. וכשהרצועה תוסיף להדרדר לאפלת האיסלאם האלים, אנחנו נרצח בניקיון כפינו.

נמנע מהעזתים להכנס לשטחי ישראל לקבל טיפול רפואי. במסגרת מניעת כניסה לרצועה של מי שאינם תושביה, נמנע מ"רופאים ללא גבולות" להכנס לעזה. נמנע מהעזתים ללמוד רפואה. נסגור אותם – מיליוני אנשים – ללא שירותי סניטציה נורמליים ובצפיפות ובדוחק העזתי. יותר ויותר אני חושב, שאולי האספסוף כאן הולך ונעשה דומה לדבר שמפחיד אותו יותר מכל.

"גישה" מנסים להשפיע, בחודש האחרון שנותר עד תחילת שנת הלימודים, על המדיניות הממשלתית האווילית הזו. אולי גם אתם יכולים לעזור?

לקריאה נוספת (pdf).

הרבה מן החושך* is a post from: בלוגיקה