פוסטים עם התגית דובי
סיוטים באספמיה
28 בנוב'
הויכוח שהתחיל בישראלפט עבר לבלוגספירה העברית, בזכות פוסט יום אולדת אצל דובי. דובי ממשיך בקו שהציג בישראלפט, וטוען בחום בעד מדינה דו לאומית כפתרון הוגן, שבו שאיפותיהם הלאומיות של הפלסטינים והיהודים מוגשמות תחת מסגרת פוליטית-אדמיניסטרטיבית אחת. במילותיו שלו:
השילוב בין שני המסלולים הללו – המדינה הבלתי-לאומית והלגיטימיות של הדרישה לשלטון עצמי של הקבוצה הלאומית – הוא שהביא אותי לגיבוש עמדה הדוגלת במדינה דו (או רב) לאומית "רזה", המשלבת אוטונומיה תרבותית של הקבוצות הלאומיות השונות בה, כך שאלו תוכלנה לשלוט באותם צדדים של המערכת הציבורית שקריטיים להשרדותה של התרבות היחודית שלהם. קוממיות לאומית תתקיים לא דרך מדינת הלאום, אלא דרך שלטון עצמי במסגרת המדינה האזרחית שתמשיך לתפקד כיחידה אדמיניסטרטיבית בעתיד הנראה לעין.
מה אומר? כשהתחלנו את ישראלפט, לא העליתי על דעתי שיבוא היום ואמצא את עצמי הסמן הימני בחבורה, כזה המטיף בלהט למען מדינת לאום יהודית (שלה זכות קיום אך ורק לצד מדינת לאום פלסטינית המוקמת בהסכמה הדדית) אל מול שותפים עקרוניים שטוענים ש"הרעיון הזה [של מדינת לאום, נ.א.] מנוגד באופן מהותי לעקרונות האינדיבידואליסטיים של הליברליזם".
בקצרה
27 בנוב'
"חדש באינטרנט: אתר!"
במזל טוב עלה לאוויר האתר החדש של מושיעת הציבור המוטרד בשאלות הרות-גורל, הגוגל האנושי, הויקיפדיה-על-שתי-רגליים, הלא היא מ. שאילתא היקרה. לא עוד תלות בשרתים המקרטעים של בלוגלי. מהרו לבית החדש של בלוג התשובות החשובות שאילתא. יש חתולים.
לפני כמה שבועות סיפרתי שסיימתי לבנות אתר תוכן עבור אנסמבל ציפורלה הנהדרים. הם היו מאוד מרוצים מהתוצאה (שהמעצב שלה – כלומר, האחראי העיקרי עליה – הוא רן אביב). כדי כך, שהם החליטו להפוך אותו לאתר הראשי שלהם. השבוע עמלתי על הסבת אתר התוכן לאתר ראשי. זה נראה כך.
בהערת אגב, גם הבלוגיקה מתוכננת לעבור מתיחת פנים בקרוב.
ריבונו של עולם
22 באוג'
הדיון שהתחיל מהפוסט הזה שלי והמשיך בפוסט הזה של דובי לבש פנים וצורות שונים ורבים מאז יומו הראשון. הדיון אצל דובי הלך והתפתח למחוזות מרתקים ומרוחקים, והמשיך בפוסט נוסף של דובי, שבימים אלה יכול, ככל הנראה, להתפאר בהרבה יותר זמן פנוי ממני.
אנטי מחיקון
7 בינו'
הנבואות השחורות כבר התגשמו כולן. כבר הפגזנו בית ספר, כבר עשינו פאדיחות צבאיות, חמאס כבר איים להגיע "מבעדה אשדוד" ואולי גם "מבעדה בעדה אשדוד", סרקוזי כבר היה, ויחזור, מועצת הביטחון תיכף עושה את מה שהיא עושה. הפעולות הצבאיות שלנו כאן מזכירות סרט של אבי ביטר: העלילה מוכרת, וכל הטוויסטים ידועים מראש – רק הטקסטים והקונטקסטים משתנים מעט. אין לנו "מציאות חדשה" ליצור. יש את המציאות, והיא לא באה עם פתק החלפה: אם זה לא נוח, צריך ללבוש עד שנתרגל.
אינסטנט פודינג
16 באוק'
דובי כותב על עוני במסגרת blog action day, וגם עונה לדיון אצל קפיטן עופר על זמינותה של ביבליוגרפיה סרוקה לסטודנטים ומה זה עושה או לא ליכולות חיפוש המידע שלהם. לי נראה שיש קשר בין הדברים, אז אני מרשה לעצמי להכנס בין שני פוסטים שלו.
אני ואפסי עוד
9 באוק'
לשמחתי, הפוסט הקודם שלי והדיון שלאחריו עוררו עניין והניעו דיון בנושא. ראש וראשון (מהידועים לי) היה דובי[1], ולפוסט שלו הגיב מרק. במהלך הדיון ביניהם – וחבל שאין זו רוח הדברים בדיון שנוצר כאן – הייתה ירידה ממקרים ספציפיים והליכה אחורה, אל העקרונות. וכשהולכים אחורה, מקבלים את הדיכוטומיה שמניעה אנשים רבים וטובים למעשה ורפלקסיה כבר ימים רבים: חירות מול שוויון.
- שכותרת הפוסט הזה מוקדשת לו [↩]
לשאלת הפוליטיאה היהודית
18 בספט'
הבעיה עם בלוגרים מאוד טובים כמו דובי היא שהם מפרסמים פוסטים מוצלחים דווקא כשאין לי ממש זמן לענות להם. בדיוק התחלתי עבודה חדשה, אני קם בחמש בבוקר וחוזר הביתה בתשע בערב, מתיישב לכתוב סמינריוניות, הולך לישון, ושוב. זה נורא לא הוגן. אבל אם לשים את הבכי והנהי בצד, דובי כתב פוסט על ציונות, או אולי פוסט-ציונות, או "כנעניות", אני לא כל כך בטוח איך נכון לקרוא למה שהוא מציג שם. ואני מסכים איתו על חלק גדול מהדברים: אני מסכים איתו שפתרון של שתי מדינות לשני עמים בוודאי עדיף על כל פתרון אחר, אני מסכים איתו שבהיעדר אפשרות לכזה, משטר פדרטיבי הוא אפשרות הגיונית. א-ב-ל.
שמן? למדורה!
20 באוג'
הרשומה הזו אצל דובי הקדימה בכמה שעות רשימה שלי, שהייתה כמעט זהה, אז בלי להתעצל ישבתי לכתוב את הפוסט מחדש. למעשה, הטור האחרון של "משטרת הפוטושופ" בנענע10 – אליו הגעתי דרך הפריטים המשותפים של שושנה פורבס, פיד מומלץ ביותר – התיישב לי מצוין עם פוסט שרציתי לכתוב בהמשך לפוסט שהציג את מושג הסימולקרה בהקשר של מגיבים אנונימיים.
הבלוגיקה היא האתר של נמרוד אבישר, תושב גבעתיים, יליד 1983, איש הייטק, סטודנט לפילוסופיה, מכור לאינטרנט. 
