פוסטים עם התגית דת
אמת וכפירה, אושר וחירות, כפיה ואמונה – למה קירקגור חשוב?
18 בדצמ'
הפוסט הזה ארוך, ועל כן מחולק למקטעים. ניתן לדלג אל כל מקטע על ידי לחיצה על הלינק המתאים, על מנת לאפשר קריאה בהמשכים.
ריבונו של עולם
22 באוג'
הדיון שהתחיל מהפוסט הזה שלי והמשיך בפוסט הזה של דובי לבש פנים וצורות שונים ורבים מאז יומו הראשון. הדיון אצל דובי הלך והתפתח למחוזות מרתקים ומרוחקים, והמשיך בפוסט נוסף של דובי, שבימים אלה יכול, ככל הנראה, להתפאר בהרבה יותר זמן פנוי ממני.
אתאיזם – אמונה?
2 ביולי
בשיחה על אקזיסטנציאליזם דתי, ובייחוד על קירקגור, עלתה השאלה האם אתאיסט יכול להיחשב כמי שחי בספירה האמונית של קירקגור, שמתבטאת, בין השאר, באמונה יוקדת כלפי ה"מוחלט". אם לגבי קירקגור התשובה היא די ברורה – לא, כי לא ניתן לנתק את הדתיות מהמעגל האמוני של קירקגור – הרי שהשאלה שהיא מציפה היא מסובכת בהרבה: האם אתאיזם הוא אמונה? את השאלה הזו אני מקווה לתקוף כאן. יהיה ארוך.
החמצה
10 באפר'
הקדמה
כל הדיון על החוק לאיסור מכירת חמץ בפסח (אני מת לשמוע על מדינה נוצרית כלשהי שיש בה איסור דתי כזה בחוק. בפוסט נפרד אפשר לעשות השוואה בין טכניקות של אינקוויזיציה לבין טכניקות של ש"ס, זה די מעניין) הזכיר לי דיון מימי שנה א’ בתואר, דיון שזכה לכותרת "חוק שימור הרוב". אחת הטענות שהעליתי בדיון הזה הייתה שאחת הסיבות לפסול חוק בביקורת שיפוטית היא אם החוק מכיל בתוכו מנגנון לשימור הרוב הנחוץ להמשך קיומו – כלומר, אם הוא מונע מצב, תיאורטי ככל שיהיה, שדור עתידי יעמיד אותו לבחינה מחדש ויבטל אותו.
חוק איסור מכירת חמץ בפסח הוא אולי אחת הדוגמאות המדהימות ביותר לחוק כזה, כיוון שאין לו כל מטרה אחרת לבד מהשימור של עצמו. ההגיון הוא פשוט – אם אנשים יצטרכו לצאת מגדרם ולשנות מנהגים כדי לרכוש חמץ בפסח, החמץ יקבל מעמד מיוחד בראשם של אנשים ומרביתם יימנעו מרכישתו במהלך החג. היות ומרבית האנשים נותנים לחמץ מעמד מיוחד (ואני נמנע במתכוון מהמילה "קדוש"), נראה להם הגיוני לחלוטין שיהיה חוק שיאסור על מכירתו והם לא מעבירים עליו ביקורת.
לקריאת המשך הרשומה הזו »
הבלוגיקה היא האתר של נמרוד אבישר, יליד 1983, איש הייטק, סטודנט לפילוסופיה, מכור לאינטרנט. 
