למה הצטרפתי לשקוף?

כשמדברים על "חופש העיתונות", נוח וקל ללכת לאיבוד. הסיבה היא, כמובן, שאין חופש עיתונות מוחלט - גם לו הייתה המדינה מעניקה לכלי התקשורת חירות מוחלטת לפרסם ככל העולה על דעתם (ורק כדי לסבר את האוזן, זה ממש אינו המצב), הרי עדיין היו אמצעי התקשורת, כגוף כלכלי, כפופים לכוחות השוק. צרכני המדיה - קרי, הקהל שקונה […]

אד פרבולוס

"כל עוד הילדים נהנים, הם תמיד טובים" (ס. קירקגור, או-או, כרך א', ת' מ. איתן).

הכתבה הזו, בה מתואר כיצד דנה ועדת הכלכלה של הכנסת בהצעת חוק שתמנע פרסום של מזון ומשקאות משמינים ולא בריאים לפני תשע בערב, עברה בשקט מוחלט. כבר התרגלנו לכך שחברי הכנסת שלנו מאמינים, יותר מכל, כי vox populi, vox Dei; תוך […]

לקרוס לתוך עצמה

"בדרך זו העולם מגיע לקצו/בדרך זו העולם מגיע לקצו/בדרך זו העולם מגיע לקצו/לא בפיצוץ אלא ביבבה" (ת.ס. אליוט, The Hollow Men, תרגום שלי).
כשיצאתי מבית הוריי, הממוקם ביישוב קהילתי גדל מחוץ לירושלים, עברתי לגור בשכונת רמת אשכול הירושלמית. עברתי לגור שם מפני שרמת אשכול קרובה לאוניברסיטה העברית מחד ולמרכז ההיי-טק הירושלמי בהר חוצבים מאידך, מה שהפך […]

אפס מפלצתי*

הציבור הוא גַיס, העולה במספרו על כל האנשים יחד, אולם הגיס הזה לעולם לא יעמוד לביקורת. למעשה לא יכול להיות לו אפילו נציג אחד, משום שהוא עצמו הפשטה. (ס. קירקגור, "העת הזאת", תרגום מ. איתן, עמ' 65)
תחנת האוטובוס ברחוב שטראוס, על פי רוב מלאה באנשים בשעות כאלה, הייתה שוממת לחלוטין ונראתה לא טבעית באור הכחול […]

אש לגויים

"מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין;  תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה   […]

בורות בלתי מנוצחת

תרבות הדיון הישראלית לוקה בחסר, זה כמעט נתון. כבר מזמן שהשיח הישראלי עוסק ברציונליזציה* במקום ברציונליות, ב"הוכחות" מעגליות במקום בהיפוסתזות ברות אימות, בטיעוני אד מיסריקורדיאם ואד הומינם במקום בלוגיקה. בדיון ההוא על מדע המדינה כמדע של נהגי המוניות אצל דובי המגיבים הדגימו היטב את הכשל הרטורי המכונה "בורות בלתי מנוצחת" או Truthiness - הצדקה מעגלית […]

להקריב בתולה*

זמרים, אנשי טלוויזיה ושאר סלבריטאים הם פעמים רבות קרבנות של קהל המעריצים שלהם, שחושבים שאם הם קנו דיסק, או אפילו שלחו להם סמס בכוכב נולד, אז הם יכלים לתבוע שיתנהג כפי שנראה להם לנכון - אחרי הכול, הם עובדים אצלם, לא? אבל במקרה של מאיה בוסקילה, בר רפאלי וג'קו אייזנברג, אפילו התופעה הזו עוברת גבול […]

כמה מחשבות על דמוקרטיה ישירה

הקדמה
מאחר ותומכי הדמוקרטיה הישירה (בויקי שלהם הם קוראים לזה ד"י, וראשי התיבות הללו מאוד מקובלים עליי) הוציאו עצמם לפומבי בקול תרועה רמה, בפוסט הזה ובתגובות לביקורת עליו אצל דובי, החלטתי לכתוב איזושהי תשובה למסמך שהם מכנים "תשובות לספקנים".
אני ממליץ לקרוא את הפוסט והדיון אצל דובי כקריאה מקדימה, ובכלל.

רזה

בזמן האחרון אני נתקל בלא מעט בני נוער, בין אם באופן וירטואלי - בבלוגים, פורומים וב"במה חדשה" ובין אם פנים אל פנים. ולעניין אחד אי אפשר שלא לשים לב - אין כמעט כל הבדל בין השפה המדוברת של בני הנוער הללו לבין השפה הכתובה שלהם, למעט העובדה שכאשר הם מדברים, אין להם שגיאות כתיב.
השפה הולכת […]

892 - השר אטיאס יקבע לך מה נכון, בייבי

את הצביעות בהצעת החוק 892 ניתן לחשוף בקלות, באמצעות הצעת תיקון פשוטה ביותר לחוק. התיקון הזה, שהוא בסך הכול תוספת קטנטנה לחוק, מציב את הצעת החוק המסוכנת הזו בדיוק במקום שהיא ראויה לו, ומראה בדיוק את חוסר תום הלב שיש בה, את הסכנות שבה ואת העמדה המוסרית הלקויה של כל מי שהצביע בעדה.