פוסטים עם התגית חקיקת יתר
892 – מכתב לרונית תירוש
9 במרץ
באתר "עבודה שחורה" מתפרסם היום מכתב שכתבתי למי שעד לא מכבר הייתה ממונה על חינוך ילדינו, חה"כ רונית תירוש, שמתייחס לתמיכתה בהצעת החוק. אעדכן כאן אם יגיע מענה.
אני רוצה להצטרף לפניה של מפעילי האתר לבלוגרים ומשתמשי רשת ליצור קשר בלתי אמצעי עם נבחרי הציבור.
892 – השר אטיאס יקבע לך מה נכון, בייבי
1 במרץ
את הצביעות בהצעת החוק 892 ניתן לחשוף בקלות, באמצעות הצעת תיקון פשוטה ביותר לחוק. התיקון הזה, שהוא בסך הכול תוספת קטנטנה לחוק, מציב את הצעת החוק המסוכנת הזו בדיוק במקום שהיא ראויה לו, ומראה בדיוק את חוסר תום הלב שיש בה, את הסכנות שבה ואת העמדה המוסרית הלקויה של כל מי שהצביע בעדה.
עין לרשת צופיה – בין 1984 ל-892.
8 בפבר'
כל כך הרבה מלל נשפך ברשת על הצעת החוק 892 ובכל פעם שנדמה שהכול כבר נכתב, מישהו כותב עוד משהו, רעיון חדש, משהו שעוד לא נכתב. זה רק מוכיח שהצעת החוק הזו, שנמצאת על הכביש המהיר להפוך לחוק, היא פשוט רעה, מאיזה כיוון שלא מסתכלים. נהוג לחשוב שהסיבה היחידה שהצעת החוק הזו הגיעה בכלל היא החולשה הקואליציונית, שמחייבת את ממשלת אולמרט לתת אותה כאתנן לש"ס. זו הסתכלות שנוחה לכל הצדדים – ש"ס מצטיירת כלוחמת למען מוסריות דתית (ממילא מבקרי המהלך אינם בקהל מצביעיה) ושאר המפלגות מצטיירות כמי שנכפתה עליהן משמעת קואליציונית. אני דווקא חושב שמדובר כאן בהצעת חוק שהולמת מאד את אופיה של ממשלת אולמרט ושל הכנסת הנוכחית בכלל, שמנסה למשטר את ישראל עד אין קץ.
בואו נהרוס את האינטרנט: החוק למניעת הנאה ברשת
2 בפבר'
אפי פוקס זרק את הכפפה, ואני מתנדב להרים. אלא, שבמקום להציע חוק דבילי חדש, אני מציע לאחד את הקיימים בחוק שייקרא "חוק איחוד חוקים דביליים" או "החוק למניעת הנאה ברשת".
החוק ייאחד את הצעת החוק של ישראל חסון נגד הטוקבקים, הצעת חוק חסימת אתרים, הצעת החוק החדשה לניוד כתובות דוא"ל, חוק הקסדה וחוק העישון לחוק אחד – החוק למניעת הנאה ברשת.
(אזהרה: כותב שורות אלה הוא בעל השכלה משפטית נמוכה במיוחד, וסביר שהדברים לא יהיו מנוסחים בצורה שהולמת חוזה שכירות על דירה, שלא לדבר על הצעת חוק. אנא ראו עצמכם חופשיים לגמרי לנסח מחדש).
פוליטי, אולי, אבל לא תקין
27 בינו'
נפלה לחיקי ההזדמנות הנהדרת לכתוב מה שאני חושב על תקינות פוליטית, בעקבות הפוסט הזה של נדב פרץ, התגובה הזו של דובי והתגובה הזו של שרון. תקינות פוליטית עושה דבר אחד פשוט: היא לוקחת מילה טעונה (כמו Nigger או Jew) ומחליפה אותה במילה שאיננה טעונה (כמו Black, African-American, או Jewish). כמו שדובי כתב, זה מטפל בסימפטום ולא בבעיה (הבעיה היא מה שהפך את המילה לטעונה מלכתחילה). לקריאת המשך הרשומה הזו »
אין עבירות באינטרנט
27 בינו'
בהמשך לפוסט הקודם וכתגובה לפרשת אמנון יצחק, הנה משהו שהייתי רוצה שנבחרי הציבור שלנו יבינו: אין עבירות וירטואליות.
כל מה שעושה אזרח המדינה ברשת כפוף לחוקי המדינה. הטענה שהרשת אשמה בפשעים המתבצעים בה שקולה לאמירה שהרחוב אשם בפשעים המתבצעים בו.
לקריאת המשך הרשומה הזו »
רדי לי מהאינטרנט
25 בינו'
לזהבה גלאון יש רעיון חדש, שבעיניי הוא מתחרה לגיטימי על תואר הצעת החוק הטפשית של החודש (כן, זו הפכה לתחרות חודשית לאור ההצפה בכנסת הנוכחית). הרעיון החדש של זהבה גלאון אומר בערך משהו כזה: החוק הנוכחי אוסר על ניהול בית עסק לצרכי זנות, אבל לא נאכף על האינטרנט, ולכן, צריך להוסיף את האינטרנט לחוק. שזה כמו להגיד שאם יש כביש בארץ שהמשטרה לא אוכפת בו את הגבלות המהירות, צריך להוסיף את שם הכביש לחוק. כי חוק כבר יש, זו בסך הכול שאלה של אכיפה.
Outing הוא עניין מתועב
23 בינו'
אני מאד אוהב לקרוא את הבלוג של ערן בילינסקי, "אנחנו בדרך להיות פרה קדושה". יש סיבה שהוא בבלוגרול שלי. בכלל, יש משהו בבלוגים של אלה שבאו מהאיל הקורא (גם דובי קננגיסר נמצא דרך קבע ברשימת הקריאה שלי). הרשימה האחרונה שלו בלבלה אותי. בילינסקי כותב כך:
לאחר שיתקבל החוק, פתאום אמצא את עצמי כבול בחובה משפטית של שמירת סודיות כלפי המגיבים בבלוג? האם כופים עלי (ועל כל מי שנותן במה למגיבים) לספק פסאודו-אנונימיות לכם? למה לכפות עלי את זה, ולא להשאיר לי את החירות לקבוע את מערכת היחסים שלי עם המגיבים אצלי?


