פוסטים עם התגית ירושלים
נוכח שמשת החלון
31 באוג'
כל דבר מוצלח, כל דבר גאה וחומד לצון, יופי מעל לכל, פוגע בעיניה ואוזניה של הכנסייה[1]
הייתי מתושביה הלא-חרדים האחרונים של רמת אשכול. במו עיניי ראיתי איך מתחלפת חנות המשקאות במרכז המסחרי לחנות בגדים חרדית; איך מוקמים מולו שני מקוואות, מרחק הליכה קצר זה מזה, בתוך שבועיים; איך צירי תנועה נסגרים בשבת. ראיתי את בעל הבית שלי נעצר על ידי כמה לובשי שחורים בכניסה לבניין, בדרכו לקחת ממני כמה המחאות, איך שוחחו עמו ארוכות ואיך הגיע לדירה ושאל אם אני מתכוון לסיים את החוזה, חשש בעיניו. את הדירה השכיר אחריי לזוג צעיר מנושאי המגבעת, במחיר נמוך מששילמתי אני.
לקריאת המשך הרשומה הזו »
- פ. ניטשה; אנטיכריסט [↩]
אש העיירה
30 באוג'
בשטעטל ירושלים תובב"א שמחה וצהלה: פעיל הטרור שמואל וייספיש שוחרר ממעצר. היום כבר נישא על כפיים כגיבור ברחובות הבירה, לאחר שבמשך חודש חבריו לארגון הטרור מעלים את הבירה באש אשפתות, הופכים ניידות משטרה ובאופן כללי מתנהגים כפי שמצופה מהם.
המשטרה טוענת שהיא שחררה את הטרוריסט כי חקירתו מוצתה, והצעד הבא הוא כתבי אישום. אנשי העדה החרדית מוסרים כי היה הסכם בין המשטרה לבין העדה, לפיו וייספיש ישוחרר והאלימות תפסיק. בתרגום לפלשתינית מדוברת זה נקרא "פרס לטרור".
מכשול וסכלות
25 באוג'
בימים האחרונים ישנה מלחמת אזרחים בזעיר אנפין המתחוללת בעיר הבירה שחוברה לה יחדיו. מצד אחד של המתרס ניצבים כוחות שמירת הבטחון בדמות משטרת ירושלים. מן העבר השני ניצבים פעילי ארגון הטרור המכונה "משמרות הצניעות". האחרונים החלו לאחרונה להסלים את פעילויותיהם הנפשעות, מאחר ומשטרת ישראל העזה לעצור את אחד מפעיליה, אחד שמואל וייספיש. וייספיש זה היה מעורב, לפי החשד, בהצתה הנפשעת של חנות "ספייס" שחטאה הגדול היה בממכר נגני mp4 על אף שהגוף-נטול-סמכויות-השיפוט המכונה "בד"ץ העדה החרדית" אסר זאת עליו.
סדר לא יציב, תשובה ליהונתן קלינגר
11 ביולי
עו"ד יהונתן קלינגר – מהבלוגרים המעניינים ביותר ברשת בכלל וברשת העברית בפרט – עוסק בפוסט האחרון שלו, בין השאר, בשאלת אוטובוסי המהדרין, שאלה שעסקתי בה לא מעט לאחרונה. בזמן שאני מברך על העיסוק הציבורי בשאלה הזו – שזוכה לתהודה רבה לאחרונה, ואני רוצה להאמין שיש לי חלק בזה – ובמיוחד אני שמח שבלוגרים בסדר הגודל של יהונתן עוסקים בה; אני לא יכול שלא לחלוק על חלק גדול מהדברים שיהונתן אמר. אז זו סיבה טובה לפוסט.
עירוניה
5 ביולי
סוף שבוע סוער עובר על הביצה. בחיי שלא התכוונתי לכתוב כלום, אבל אז הגיע הפוסט אצל אדר, ואחריו התגובות אצל ארז רונן, אצל שרון ואצל עידוק, מישהו התקשר לשאול איך זה שאני – כירושלמי – עוד לא כתבתי כלום, אחרת האשימה אותי בשיחה טלפונית שעל הטרור החרדי אני כותב, אבל מזה הפלשתיני אני מתעלם. דווקא כתבתי משהו על מסע ההרג ברחוב יפו, ותכננתי לפרסם אותו ביום ראשון בערב; תכננתי לעסוק בשאלה המוסרית של הרג נהג השופל – ואולי עוד אעשה זאת. אבל, מה שקורה מסביב, בביצה שמגיעה אליי ברסס, מעסיק אותי מספיק כדי לשבת בשבת בבוקר בתחתונים ולכתוב פוסט נוסף, למרות שיש סמינריונית שמחכה על השולחן.
לקריאת המשך הרשומה הזו »
עדכונים מחזית ירושלים
4 ביולי
לכתחילה עדיף שלא להשכיר כלל דירה לאדם שאינו שומר תורה ומצוות, עקב החשש לסייע בידי עוברי עבירה שיעשו בדירה מעשים אסורים לפי התורה. (הרב יוסף אלישיב, מנהיג הפלג הליטאי, צוטט בידיעות ירושלים 4.7.2008 עמ’ 19)
"ידיעות ירושלים" החליט להקדיש את גיליונו האחרון למלחמה על העיר ירושלים. העיתונאים יצאו לשטח וחזרו עם סיפורים מסמרי שיער. להלן כמה מהם.
אפרט-יידאי
3 ביולי
"אנחנו יכולים לסלוח בנקל לילד שפוחד מן החושך. הטרגדיה האמיתית בחיים מתרחשת כאשר אדם מבוגר פוחד מן האור" (אפלטון)
חרדי העיר ירושלים מגדישים את הסאה פעם נוספת. למה שלא יגדישו? הרי כל הקצנה שלהם עוברת בשתיקה. המטרה הבאה של הבהמה השחורה ממאה שערים וגאולה היא "אגד", במטרה להפוך עוד ועוד קווי אוטובוס לקווי אפרטהייד הקרויים בטעות "מהדרין"*. ואיך מחרדים אוטובוסים? בדיוק ככה. תלמידות "בית יעקב" קיבלו חוזר שהופץ ע"י "רבני הועדה לענייני תחבורה" (מסתבר שיש כזו) הקורא להן לשמור על "נסיעה כהלכה" בכל קו אוטובוס, ולא רק בקווי החרפה.
לקרוס לתוך עצמה
1 ביוני
"בדרך זו העולם מגיע לקצו/בדרך זו העולם מגיע לקצו/בדרך זו העולם מגיע לקצו/לא בפיצוץ אלא ביבבה" (ת.ס. אליוט, The Hollow Men, תרגום שלי).
כשיצאתי מבית הוריי, הממוקם ביישוב קהילתי גדל מחוץ לירושלים, עברתי לגור בשכונת רמת אשכול הירושלמית. עברתי לגור שם מפני שרמת אשכול קרובה לאוניברסיטה העברית מחד ולמרכז ההיי-טק הירושלמי בהר חוצבים מאידך, מה שהפך אותה לבחירה אטרקטיבית במיוחד. את השכונה זכרתי מילדותי בירושלים כשכונה תוססת וצעירה. כמה ימים לאחר שעברתי הבנתי שדברים השתנו. כבישים רבים בשכונה סגורים בשבת. המרכז המסחרי, שפעם עיטרה אותו חנות משקאות מהטובות בעיר, שינה פניו לחלוטין והוא היום משעמם. השכונה התחרדה.
אפס מפלצתי*
29 במאי
הציבור הוא גַיס, העולה במספרו על כל האנשים יחד, אולם הגיס הזה לעולם לא יעמוד לביקורת. למעשה לא יכול להיות לו אפילו נציג אחד, משום שהוא עצמו הפשטה. (ס. קירקגור, "העת הזאת", תרגום מ. איתן, עמ’ 65)
תחנת האוטובוס ברחוב שטראוס, על פי רוב מלאה באנשים בשעות כאלה, הייתה שוממת לחלוטין ונראתה לא טבעית באור הכחול המהבהב של ניידת המשטרה שחסמה את הרחוב. התחלתי ללכת במורד הרחוב, לכיוון התחנה הבאה במסלול, מקווה שהאוטובוס יגיע ממסלול חלופי. בצומת הבאה עשן סמיך קיבל את פניי. אש בערה ברחובות, עגלות אשפה בוערות סגרו כל צומת, והעשן היתמר וכיסה את השכונה כולה. רעשי ההתפרעות עוד לא שככו לחלוטין – חרדי ירושלים יצאו לעוד מפגן כוח.







