פוסטים עם התגית כבוד
לא נרטב אף פעם
19 בנוב'
שני צעירים בני 18 מהצפון נעצרו לפני כשבוע בחשד לאונס. השניים, כך נטען כנגדם, קיימו יחסי מין עם ילדה בת 12, לטענתם בהסכמה, והפיצו תמונות אינטימיות של הילדה באינטרנט. שמם של שני החשודים לא פורסם, על אף שבכל הפרסומים שנתקלתי בהם נטען שהם בני 18, קרי, אינם קטינים.
את אחד החשודים במעשים מייצגת עורכת הדין גליל שפיגל. ב"ישראל היום" המקושר למעלה מובאים הדברים הבאים מפיה:
הכל נעשה בהסכמה. מרשי הבין שהילדה נותנת אז למה לא לקחת. מדובר בבן טובים ותלמיד מצטיין שהיה אמור להתגייס בקרוב ליחידה מובחרת בצה"ל. כך גם החשוד השני[...]לצערי מדובר בילדה שכל האזור ידע שהיא נותנת והיו כאלה שניצלו זאת וקיימו עימה יחסי מין ללא כל מאמץ. אפשר להבין את המצב הנפשי הקשה שבו היא נתונה אבל גם החשודים מצטערים על מה שקרה וההורים שלהם בהלם. הם לא מבינים איך נקלעו למצב הנורא הזה. אחרי שהשמועה עשתה לה כנפיים הגיעו לילדה הזאת גברים עם מכוניות מכל האזור שעשו בה כרצונם. מרשי מכחיש שמסר את שמה לאחרים. כולם ידעו ובאו. זה עצוב ואני מקווה שבקרוב היא תזכה לטיפול מקצועי שיוציא אותה לדרך חדשה.
מי הרס את הרומנטיקה?
22 ביולי
כשחיים רמון הורשע וחזר מידי המערכת המשפטית לידי הציבור – שחיבק אותו, לצערי – שיחות המשרד והטוקבקים כללו את ההצהרה המגוחכת ההיא, שהשופטים הרסו את הרומנטיקה ושאי אפשר כבר לחזר. כאילו שהמהלך הראשון בחיזור הוא תחיבת לשון.
אולי אני לא עושה את זה נכון, אבל אצלי הנשיקה באה אחרי החיזור, היא אחד התוצרים הראשוניים שלו, לא המהלך עצמו, שבדרך כלל לא כולל מחוות פיסיות פולשניות. מונטי פייתון מתארים היטב כמה מגוחך הניסיון להקדים את המאוחר כך:
What’s wrong with a kiss, boy? Hmm? Why not start her off with a nice kiss? You don’t have to go leaping straight to the clitoris like a bull at a gate…So, we have all these possibilities before we stampede towards the clitoris, Watson
מנשקים – ככה, לפחות, לימדו אותי – כשברור שהצד השני מעוניין בכך, ולא רק כי אני מעוניין. ואולי כאן הבעיה.
בלי ידיים
20 ביולי
ביום חמישי, אחרי מה שכונה על ידי חברים "הגלח הגדול של 2008", אני יושב באוטובוס מהאוניברסיטה הביתה ומחכה שהאוטובוס יתחיל בנסיעה. על האוטובוס עולה בחור שמידת ההיכרות שלי איתו היא קצת מעל ל"זר" – היינו בערך חודשיים במועדון הדיבייט של האוניברסיטה העברית יחד. הוא ניגש אליי, אז אני מוציא את האזניות מהאזניים ואנחנו מנהלים שיחת חולין של כמה שניות. הוא אומר לי להתחדש, אני אומר לו תודה, ואז הוא שולח את הכפה שלו, מעביר אותה הלוך ושוב על הראש שלי, ומחזיר אותה חזרה.







