פוסטים עם התגית להיות עם חופשי
קולה המוכיח של התבוסה
8 במאי
לאחר שנבחר התקווה הלבנה הבאה, מנהל ההיי טק המצליח, ניר ברקת, לראשות עיריית ירושלים, כתבתי כאן מספר דברי כפירה, ברוח הדברים שכתבתי בשבועות שקדמו לבחירתו של ברקת ולעקירתי שלי ממגוריי בעיר. בין השאר, כתבתי את הדברים האלה:
בשוך רעשי המסיבה יעמדו החוגגים שנותרו על רגליהם על המרפסת. מישהו יצית סיגריה, ואחר יעיר כמה טובה הייתה החגיגה. מישהו אחר, אולי בעל הדירה, יביט מסביב בייאוש וישאל את עצמו מי ינקה את כל זה, אבל הוא לא יעז לבטא את המחשבה בקול, שמא יפריע להלך הרוח החגיגי. מישהו ישאל פתאום מה בעצם חגגנו, ודממה שרק עשן הסיגריה המסתלסל יפריע לה תיפול על שאריות שכרון-החושים האלכוהולי והאחר. בשוך רעשי המסיבה נגלה שלא הייתה לנו כל סיבה טובה למסיבה הזו, ושאיש לא ינקה את הבלגאן. אחר כך נתפזר בשקט. מי למרכז, מי למודיעין והסביבה. אחר כך ירושלים תיפול. רחובותיה השקטים של העיר הגדולה בישראל יתכסו אפילה, ולילה גדול ושלם ירד עליה. שלושת אלפים שנים הן די והותר בגלגול חייה של עיר. מיבוס המקראית יישאר רק קולה המהדהד, המוכיח, של התבוסה.
הדרך אל השואה
23 באפר'
בתיבת הג’ימייל שלי נחת לו דואר אלקטרוני משונה. בשורת הנושא שלו הופיעו המילים "הגורם האנושי", ואילו שם השולח היה "לכבוד יום השואה". לרגע, העליתי בדעתי את הסברה שמא נחת עליי עושר גדול ומישהו החליט לשלוח לי דוא"ל פרסומי האסור לפי חוק. אך לא היא – מייד כשפתחתי את המייל בחדווה ראיתי שהוא עוסק בעניין רציני מאין כמוהו.
מכשול וסכלות
25 באוג'
בימים האחרונים ישנה מלחמת אזרחים בזעיר אנפין המתחוללת בעיר הבירה שחוברה לה יחדיו. מצד אחד של המתרס ניצבים כוחות שמירת הבטחון בדמות משטרת ירושלים. מן העבר השני ניצבים פעילי ארגון הטרור המכונה "משמרות הצניעות". האחרונים החלו לאחרונה להסלים את פעילויותיהם הנפשעות, מאחר ומשטרת ישראל העזה לעצור את אחד מפעיליה, אחד שמואל וייספיש. וייספיש זה היה מעורב, לפי החשד, בהצתה הנפשעת של חנות "ספייס" שחטאה הגדול היה בממכר נגני mp4 על אף שהגוף-נטול-סמכויות-השיפוט המכונה "בד"ץ העדה החרדית" אסר זאת עליו.
סחר בנשים
30 ביולי
בישראל של 2008 עדיין מתבצע מסחר ער בבני אדם, כאילו ההיסטוריה פסחה על חלקים מסוימים של האוכלוסיה כאן. נשים שמיובאות מחו"ל על מנת לעסוק בזנות, מוחזקות בתנאי מחיה שהמילה "תנאים" מביישת אותם, באיומים ובכוח, על מנת שגופן ירוויח כסף למיני "אנשי עסקים" מתועבים. אני לא חושב שאני צריך להסביר מדוע זה רע. מאוד.
אבל יש עוד סוג של סחר בנשים בישראל, הוא ממוסד, קבוע בחוק; למעשה, החוק מחייב את הישראלי הממוצע לסחור בנשים. ממש כך.
כי אנחנו מרשים
29 ביולי
הרב הראשי לישראל הוא מוסד. מוסד כפול, הכולל את הרב הראשי האשכנזי ואת הרב הראשי הספרדי, המכונה גם "הראשון לציון". השניים עומדים בראש הרבנות הראשית לישראל, שפועלת מתוקף חוק הרבנות הראשית לישראל התש"מ – 1980 (זהירות, PDF). בין שאר מטרותיו הקבועות בחוק של המוסד הזה, ניתן למצוא גם מיסיון ( "פעולות לקירוב הציבור לערכי תורה ומצוות") ומונופול על הדת.
חופש, לא נכות
24 ביולי
מ’, ידידה טובה שזוממת על לימודים מתקדמים בתחום הסוציולוגיה, ישבה אתי לקפה לפני שבועיים. במהלך השיחה העליתי השערה שהייתי שמח לבדוק – במידה והמחקר לא בדק כבר, הידע שלי בסוציולוגיה אינו גבוה – האם ישנו מתאם סטטיסטי בין נטייה מינית הומוסקסואלית, נשית בעיקר, לבין קרבנות של תקיפה מינית.
ההשערה הזו עלתה כי מרבית הלסביות סביבי – ויש לא מעט כאלה – ומעגל חברותיהן חולקות, לצערי הגדול, את הנתון הזה במשותף. עכשיו, ברור לי לחלוטין שלא מדובר במדגם מייצג או בכלל. בדיוק בגלל זה היה מעניין אותי לראות מחקר כזה. אם, נניח, יתברר שיש סיכוי גבוה שמי שמגדירה עצמה כלסבית[1] היא גם קרבן של תקיפה מינית, המידע הזה כשלעצמו עדיין לא נותן לנו הרבה – אבל הוא בהחלט התקדמות בחקר המגדר, אולי גם הפסיכולוגיה. וחוץ מזה, כמו שכבר כתבתי, זה מסקרן אותי.
לקריאת המשך הרשומה הזו »
- ההתמקדות כאן בנשים היא לא מקרית. הייתי שמח לבדוק השערה דומה על גברים, אבל השיחה נסבה על נשים. מעבר לזה, שהרבה יותר נשים עוברות תקיפה מינית [↩]
סדר לא יציב, תשובה ליהונתן קלינגר
11 ביולי
עו"ד יהונתן קלינגר – מהבלוגרים המעניינים ביותר ברשת בכלל וברשת העברית בפרט – עוסק בפוסט האחרון שלו, בין השאר, בשאלת אוטובוסי המהדרין, שאלה שעסקתי בה לא מעט לאחרונה. בזמן שאני מברך על העיסוק הציבורי בשאלה הזו – שזוכה לתהודה רבה לאחרונה, ואני רוצה להאמין שיש לי חלק בזה – ובמיוחד אני שמח שבלוגרים בסדר הגודל של יהונתן עוסקים בה; אני לא יכול שלא לחלוק על חלק גדול מהדברים שיהונתן אמר. אז זו סיבה טובה לפוסט.
מכתב לשר התחבורה
9 ביולי
באתר "עבודה שחורה" התפרסם היום מכתב ששלחתי לשר התחבורה בעניין קווי האפרטהייד של אגד.
"עבודה שחורה" הוא מופת של עשייה חברתית ופוליטית, ומדגים כיצד אפשר להשיג השפעה כבוחר גם בין מערכות בחירות. הערך הדמוקרטי של האתר הזה לא יסולא בפז, ואני ממליץ בחום לכל מי שעוד אכפת לו להצטרף לקבוצה הנהדרת של אקטיביסטים שהאתר הזה מרכז.
אעדכן כאן וב"עבודה שחורה" אם וכאשר תתקבל תשובה מלשכת השר מופז.
כבו את לפידי האנטישמיות
7 ביולי
אין אידאולוגיה שחסינה מפני ביקורת. יש אידאולוגיות שהביקורת עליהן מחייבת נקודת מוצא חדשה, ברובן יש סתירות – אבל כל אידאולוגיה, בבסיסה, יכולה לעמוד לביקורת, לבחינה מדוקדקת ולפעמים גם לחיתוך דק דק בפומבי. וזה תמיד לגיטימי, אלא אם כן אתם סוג של ניאו-פוסט-מודרניסטים-מולטי-קולטורליסטים-רכיכות-חסרות-עמוד-שדרה שבטוחים שכל אידאולוגיה, לא משנה עד כמה היא רצחנית, אלימה, סתירתית ו/או נטולת ביסוס, היא לגיטימית עבור המאמינים בה, ובמקרה הזה אתם מוזמנים לעזוב וללכת לכאן.
אבל יש מקרה אחד, אידאולוגיה אחת, שהצליחה לנכס לעצמה מעמד של חסינות מביקורת, מעמד שבו כל מי שמבקר אותה זוכה, כמעט אוטומטית ובלי קשר לתוכן דבריו, לחותמת קלון איומה שמקשרת אותו – בדעתם של אנשים, לפחות – לרצח עם ורוע טהור. האידאולוגיה הזו היא היהדות, וחותמת הקלון היא אנטישמיות.
עדכונים מחזית ירושלים
4 ביולי
לכתחילה עדיף שלא להשכיר כלל דירה לאדם שאינו שומר תורה ומצוות, עקב החשש לסייע בידי עוברי עבירה שיעשו בדירה מעשים אסורים לפי התורה. (הרב יוסף אלישיב, מנהיג הפלג הליטאי, צוטט בידיעות ירושלים 4.7.2008 עמ’ 19)
"ידיעות ירושלים" החליט להקדיש את גיליונו האחרון למלחמה על העיר ירושלים. העיתונאים יצאו לשטח וחזרו עם סיפורים מסמרי שיער. להלן כמה מהם.
הבלוגיקה היא האתר של נמרוד אבישר, תושב גבעתיים, יליד 1983, נשוי, מומחה BI, בעל תואר ראשון בפילוסופיה ותקשורת מהאוניברסיטה העברית.
