עוד, לצעוד
ראש עיריית ירושלים, אורי לופוליאנסקי, לא רוצה הומואים בעיר "שלו". למי אכפת אם סביר להניח שכספי הארנונה של הגאים הירושלמים משלמים את פחי האשפה השרופים, פרי החינוך החרדי שמשום מה מהולל במקומותינו? הנהלת עיריית ירושלים הודיעה לבג"צ שהיא מתנגדת לקיום מצעד גאווה בשטחה. פרובוקציה, הם קוראים לזה.
ברור שזו פרובוקציה. זו הפגנה, למען השם, איזו הפגנה איננה פרובוקציה? שביתת הרעב של חולי הסרטן מול הכנסת לא הייתה פרובוקציה? צעדתה של ויקי כנפו אל משרד האוצר לא הייתה פרובוקציה? מאהל המחאה של הסטודנטים, הפגנותיהם של "חיילי המילואים", חסימת הכבישים של מוכי הירח בכתום - מה היו אלה? פרובוקציה, מילה שמשמעותה האמתית נשכחה מפאת המטען השלילי שהיא נושאת עמה, היא בסך הכול מעשה שנועד כדי למשוך תשומת לב. מה נועדה הפגנה לעשות?
תגיות: 1984, אורוול, גאווה, דברים שצריך להגיד, חופש הביטוי, להיות עם חופשי, לופוליאנסקי, ציבור








