בלוגיקה

אנשים אחדים לא נעשים להוגים רק משום שזיכרונם טוב מדי (פ. ניטשה, "אנושי, אנושי מדי: ספר לחופשיים ברוח", סעיף 122)

קול הלמות תופי הקרב עוד טרם דעך, באחד הוויכוחים המטונפים ביותר שהייתי, לבושתי, שותף לו. יש לי המון מה להגיד על האופן בו נעשו הדברים; אולם בעשותי כן כעת אהיה כמי שמתלונן על עבירה בזמן שהמשחק ממשיך הלאה. הפוסט שכתבתי אתמול נכתב בשעת כעס. לרוב אני נוטה להמנע מכתיבה בשעה כזו, שכן הכעס מעיב על שיקול הדעת, הקוהרנטיות והלוגיקה.

הפעם, משראיתי את הפוסט של ענר, חמתי בערה בי. אודה ולא אבוש, לא לקחתי נשימה עמוקה, התיישבתי לכתוב את תשובתי מייד. לא הייתי כותב אותה אחרת.
להמשך קריאה »

אחד הדברים שלימדו אותי בתקופה שבה הייתי נציג שירות לקוחות היה לא להשתמש במילים "אבל" ו"למה", כי "זו לא שפה מתקשרת". טענו בפניי שהמילים הללו מעוררות אנטגוניזם. במקומן, ביקשו ממני לומר "יחד עם זאת" ו-"בטח יש סיבה טובה שאתה אומר מה שאתה אומר". המציאות, אגב, היא שכשלקוח צועק עליך שבא לו להתנתק ושנמאסתם עליו לגמרי, "בטח יש סיבה טובה שאתה אומר את מה שאתה אומר" זה כל מה שהוא צריך כדי להפוך להיות אלים לגמרי - ולא לחלוטין לא בצדק. במיוחד ביקשו להמנע מהצירוף "אבל למה?" בטענה שהוא מקומם.

לי תמיד נראה שהצירוף "אבל למה?" הוא בסדר גמור, ולעומתו, "יחד עם זאת, בטח יש סיבה טובה שאתה אומר את מה שאתה אומר" הוא מתנשא ברמות היסטריות, ומקום אחד שבו אני משתדל שלא להיות מתנשא זה בעבודה מול לקוחות. אבל (או יחד עם זאת) לפני כמה ימים, כשהבחורה הנורמטיבית שפגשה אותי לקפה^[1] שמעה שאני בלוגר, כרכמה את פניה ושאלה "אבל למה?" הבנתי, סוף סוף, מה כל כך מרגיז בצירוף הזה.

להמשך קריאה »

1. לא משהו לספר עליו, באמת [↩]

זה חדשות ישנות, בעיקר כי ולווט אמרה את זה אתמול ופוסט בכורה כבר עלה, אבל למי שעוד לא שמע, הנה זה: נועה אסטרייכר, מהמוכשרות שלישראל יש להציע, מנהלת את הבלוגיה בתפוז. החדשות האלה משמחות. לרגע אפילו שקלתי לפתוח בלוג בתפוז. טוב, לא באמת.

להמשך קריאה »

צבאנו המהולל סידר לי חמישה ימי נופש פעיל באיזה בסיס נידח, החל ממחר בבוקר. משהו אומר לי שבבסיס הנידח אין אינטרנט.

יש פוסטים שיעלו אוטומטית (אני מקווה, לא יהיה לי איך לבדוק) במהלך השבוע על מנת לספק את קהל הקוראים. לגבי תגובות - כיוון שתגובתו הראשונה של כל מגיב חייבת לעבור אישור - יש כמה טרולים שמנסים להגיב פה ובטוחים שזה מתפרסם ורק אחר כך נמחק, אבל אני לא אשם שהם מאותגרים טכנולוגית - מי שמעולם לא אושרה לו תגובה כאן ייאלץ להמתין לשובי, מלא חוויות מהגוף שכולנו אוהבים.

[עריכה: צבאנו האהוב מטומטם מהצפוי ומתברר שקרא לי בלי שיהיה בי צורך כלל]

סוף שבוע סוער עובר על הביצה. בחיי שלא התכוונתי לכתוב כלום, אבל אז הגיע הפוסט אצל אדר, ואחריו התגובות אצל ארז רונן, אצל שרון ואצל עידוק, מישהו התקשר לשאול איך זה שאני - כירושלמי - עוד לא כתבתי כלום, אחרת האשימה אותי בשיחה טלפונית שעל הטרור החרדי אני כותב, אבל מזה הפלשתיני אני מתעלם. דווקא כתבתי משהו על מסע ההרג ברחוב יפו, ותכננתי לפרסם אותו ביום ראשון בערב; תכננתי לעסוק בשאלה המוסרית של הרג נהג השופל - ואולי עוד אעשה זאת. אבל, מה שקורה מסביב, בביצה שמגיעה אליי ברסס, מעסיק אותי מספיק כדי לשבת בשבת בבוקר בתחתונים ולכתוב פוסט נוסף, למרות שיש סמינריונית שמחכה על השולחן.

להמשך קריאה »

אני מקבל בזמן האחרון המון תגובות ספאם. בגלל שמנגנון התגובות כאן בנוי כך שתגובה ראשונה חייבת לעבור אישור שלי (נועד למנוע ספאם מלכתחילה), זה אומר שאני מבלה המון זמן בלמחוק ספאם.

חדי העין ביניכם שלא קוראים את זה ברסס יבחינו שבתחתית נוספה קאפצ'ה, שמבקשת מכם להשלים תרגיל מתמטי פשוט. זו הקאפצ'ה של ניצן, ואני יותר משמח לטראקבק לו בתודה גדולה על התוסף הנהדר הזה. אם כמות הספאם תרד לאפס, אוכל להפטר לחלוטין ממנגנון האישור, וכל אחד יוכל להגיב כאן באופן חופשי, שזו מטרה נעלה בפני עצמה.

ואם כבר עסקתי קצת בלעשות משהו עם הבלוג, הוספתי את תוסף אודות של אח"י דקר; אלה שקוראים ברסס - כעת תוכלו בקליק גם לראות איך אני נראה. לא שזה גליק כזה גדול. ההוספה הצריכה שינוי קל בקוד שמתווסף לסיידבר, מסיבה שלא ממש ברורה לי, אבל היי, זה עובד.