פוסטים עם התגית מתנחלים
הסערה כבר כאן
6 בדצמ'
הדור הזה טובע בימיו הרדודים, בעליצותם של הלא-מודעים מבחירה. לעולם לא יוכל היסטוריון, כושל ככל שיהיה, לטעון שהחלטנו החלטות שגויות, עשינו בחירות מוטעות, ניסינו וכשלנו. מפני שהחלטנו רק לא להחליט, הכרענו שלא להכריע, בחרנו שלא לבחור ואיש לא יוכל להאשים אותנו על שניסינו. אל מול סופה מתרגשת אדם יכול לקפוא על מקומו בתדהמה או לבחור להימלט, אבל רק מי שגדל בדור הזה יבחר להישאר במקומו ולהעמיד פנים שהסערה איננה.
יום פקודה
28 בספט'
כשכנופיית יצהר חשה שדמה הפקר, היא יוצאת וממלאת, לפחות בעיני עצמה, את תפקידה של המדינה: היא "באה חשבון" עם חפים מפשע מפני שהיא חושדת שמתוכם באו המפגעים בה. המופרעים מצפים שנבין אותם, אחרי הכול, הם הצד השני של חוק שי דרומי, ואותו הבנו. אם המדינה מגלה אזלת יד בהגנתנו, הם אומרים, עלינו להגן על עצמנו. אם המדינה אינה מגלה הרתעה, אותה מילת קסם החביבה על מיליטנטים כגון אלה, עלינו להרתיע בעצמנו. אנחנו, הם אומרים, בדיוק כמו שי דרומי.
בהתנשאות מזלזלת וחסרת רחמים
23 בספט'
הפוסט האחרון של יוסי גורביץ הפתיע אותי. גורביץ דן בבקשתם של ברוך מרזל ואיתמר בן-גביר, הביריון והאורטור, לאשר להם ולחבר מרעיהם לצעוד ברחובות אום אל פאחם כאשר הם נושאים דגל ישראל. כפי שמעיר גורביץ, זה סוג הפרובוקציה שבן-גביר ודומיו אוהבים כל כך: אם תאושר להם הצעדה, ונדמה שעבורם זהו המקרה הטוב-פחות, יוכלו לעשות את שהם אוהבים מאוד: לעורר ריב ומדון. אם תושבי אום-אל-פאחם יגיבו, בין בהפגנה בין באלימות פסולה, יוכלו להגדיל ולטעון שהנה, ערביי ישראל הם גיס חמישי, שאינם מוכנים לראות את דגל ישראל מתנוסס ברחובותיהם. מנגד, אם הצעדה לא תאושר, יוכלו לטעון שהדמוקרטיה בישראל איננה דמוקרטיה כלל: יהיה זה כלי נשק נוסף בידי אלה החפצים לפרק את הדמוקרטיה בפוליטיאה היהודית, לטעון כאילו המשטר מתנכל להם באותה העת בה הוא מאפשר לאנשי שלומו לעשות ככל העולה על רוחם; וטיעון נוסף כנגד בג"צ בידי המבקשים לפרקו.
מגרון חלקלק
15 באוג'
שההתנחלות היא פריעת החוק הבין לאומי, זו עובדה ידועה. אבל סיפור המאחז מגרון ממחיש עד כמה נבזים המתנחלים ועוזריהם, בראש ובראשונה ממשלות ישראל, בכל הסיפור הזה. המאחז מגרון, כמו כ-130 התנחלויות אחרות, יושב על אדמה פלשתינית פרטית. לא אדמה שנמכרה, לא אדמת מדינה, אדמה שרשומה בטאבו ושייכת לפלשתינאים פרטיים. היא קניין של מישהו, רכוש של מישהו, והישיבה עליה היא גזל. ואם לא די בכך, היא גזל מחוצף בהרבה מהגזל הרגיל של המתנחלים.







