פוסטים עם התגית עלה ברשת
עת קציר
2 במרץ
קצר:
אורי קציר כותב את "אפלטון" מאז ימי הורדוס, פחות או יותר, ומדי שנה הוא מפרסם רשימה של 25 בלוגים אהובים עליו (שלבלוגיקה היה הכבוד להמנות עליה בשנה שעברה). כעת, בשל לוח זמנים דוחק, הוא מבקש את עזרתנו.
שילחו לאורי מייל עם קישורים לבלוגים האהובים עליכם תוך הסבר מדוע אתם אוהבים אותם. אפשר להשאיר טוקבק לפוסט המקושר למעלה, לשלוח לאורי מייל (מופיע בתחתית הבלוג שלו) או אפילו להשאיר את הלינקים כאן ואני אדאג להעבירם לו. מיותר לומר שאורי כבר מכיר את הבלוגיקה ואין טעם להעביר לו קישור לכאן. הפיצו את הבשורה בין חבריכם, שישלחו גם הם.
רשימת 25 הבלוגים השנתית של אורי היא מוסד, ולא בכדי – היא דרך נהדרת להכיר בלוגים חדשים, מרתקים וטובים. עכשיו יהיה זמן טוב לעזור לאורי להמשיך אותה באיכות שלה התרגלנו ממנו.כל שזה דורש מאתנו זה מייל עם המלצות.
סיוטים באספמיה
28 בנוב'
הויכוח שהתחיל בישראלפט עבר לבלוגספירה העברית, בזכות פוסט יום אולדת אצל דובי. דובי ממשיך בקו שהציג בישראלפט, וטוען בחום בעד מדינה דו לאומית כפתרון הוגן, שבו שאיפותיהם הלאומיות של הפלסטינים והיהודים מוגשמות תחת מסגרת פוליטית-אדמיניסטרטיבית אחת. במילותיו שלו:
השילוב בין שני המסלולים הללו – המדינה הבלתי-לאומית והלגיטימיות של הדרישה לשלטון עצמי של הקבוצה הלאומית – הוא שהביא אותי לגיבוש עמדה הדוגלת במדינה דו (או רב) לאומית "רזה", המשלבת אוטונומיה תרבותית של הקבוצות הלאומיות השונות בה, כך שאלו תוכלנה לשלוט באותם צדדים של המערכת הציבורית שקריטיים להשרדותה של התרבות היחודית שלהם. קוממיות לאומית תתקיים לא דרך מדינת הלאום, אלא דרך שלטון עצמי במסגרת המדינה האזרחית שתמשיך לתפקד כיחידה אדמיניסטרטיבית בעתיד הנראה לעין.
מה אומר? כשהתחלנו את ישראלפט, לא העליתי על דעתי שיבוא היום ואמצא את עצמי הסמן הימני בחבורה, כזה המטיף בלהט למען מדינת לאום יהודית (שלה זכות קיום אך ורק לצד מדינת לאום פלסטינית המוקמת בהסכמה הדדית) אל מול שותפים עקרוניים שטוענים ש"הרעיון הזה [של מדינת לאום, נ.א.] מנוגד באופן מהותי לעקרונות האינדיבידואליסטיים של הליברליזם".
בקצרה
27 בנוב'
"חדש באינטרנט: אתר!"
במזל טוב עלה לאוויר האתר החדש של מושיעת הציבור המוטרד בשאלות הרות-גורל, הגוגל האנושי, הויקיפדיה-על-שתי-רגליים, הלא היא מ. שאילתא היקרה. לא עוד תלות בשרתים המקרטעים של בלוגלי. מהרו לבית החדש של בלוג התשובות החשובות שאילתא. יש חתולים.
לפני כמה שבועות סיפרתי שסיימתי לבנות אתר תוכן עבור אנסמבל ציפורלה הנהדרים. הם היו מאוד מרוצים מהתוצאה (שהמעצב שלה – כלומר, האחראי העיקרי עליה – הוא רן אביב). כדי כך, שהם החליטו להפוך אותו לאתר הראשי שלהם. השבוע עמלתי על הסבת אתר התוכן לאתר ראשי. זה נראה כך.
בהערת אגב, גם הבלוגיקה מתוכננת לעבור מתיחת פנים בקרוב.
חובתנו להגן על עצמנו
24 ביולי
הבינלאומי הראשון
23 ביולי
חדי העין שביניכם ודאי שמו לב לכך שלא עדכנתי את הבלוג תקופה. זה כי הייתי עסוק מאוד בהקמה של IsraLeft, בלוג קבוצתי פוליטי שמאלני באנגלית. לשמחתי, כמה מטובי האנשים ברשת הישראלית בכלל, וכמה מטובי הבלוגרים הפוליטיים בפרט, הצטרפו אלינו כחברים בקבוצה וככותבים אורחים קבועים בבלוג. בשבוע וחצי של עבודה הרמנו את מה שאני מקווה שיהפוך להיות פלטפורמה מרכזית לקבלת מידע, ניתוחי עומק וזווית ראיה נוספת על המתחולל בישראל.
לאחר המבול
29 ביוני
כשאני חושב על מאורעות הבלוגיקה בשבוע החולף, אני נדהם מהסימביוזה של אמצעי מדיה שונים שהשתתפו בה. הכול התחיל בציוץ הזה של מ. שאילתא, הבלוגרית והכול יכולה שמאחורי בלוג האלטרנטיב-אינפורמציה שאילתא, שבכלל עשתה ריטוויט למיכאל זילברמן, שגם הוא בלוגר – הוא מפעיל, בין היתר, את הבלוג ההיסטורי המצוין טופס 630. הציוץ הכיל קישור לכתבה של רותי סיני בכלכליסט, על הפסיקה השערורייתית של השופט המחוזי משה דרורי, שנמנע מלהרשיע אברך ממשפחה מיוחסת שדרס קופאית ממוצא אתיופי.
אסטרטגיית אויב העם
20 במרץ
תנו, תנו אותם לציבור, הוא כבר ידע מה לעשות בהם.
דובי ואיילת צודקים. אני מפרסם פה מחדש את הפוסט של נתאי פרץ. אני יכול לעשות את זה כי הרשיון שלנו דומה. הפוסט הזה הוא הראשון בבלוגיקה שסגור לתגובות (פתוח לטראקבקים), משום שנראה נכון והוגן שתגיבו בפוסט המקורי. נתאי:
קרבן למולך התקינות הפוליטית
23 בדצמ'
אחת לכמה זמן מישהו מעלה קול צעקה ומספר לנו, רעד צדקני בקולו, על הגזענות המפלה של מד"א. מד"א, הוא מסבר את אזנינו, שואלים בשאלון שלהם לתורם דם אם קיימת יחסי מין חד מיניים מאז 1977, ואם התשובה היא כן, תרומתך לא תינתן כעירוי לאנשים. וזו, טוענים אחת לכמה זמן, אפליה כנגד הומוסקסואלים.
הפעם עידו קינן מביא את הנושא לדיון, ואני מברך עליו; זהו אחד מאותם דיונים שיכול לשפוך אור על הנזקים של התקינות הפוליטית, ועל מה קורה כאשר האידיאולוגיה גוברת על המציאות. והנה השנקל שלי.
מתה המפלגה, בואו נפנטז על חדשה
13 בנוב'
הבחירות לרשויות המקומיות דפקו מסמר נוסף, יש שיאמרו מיותר, בארון המתים שהוא מפלגת העבודה.
האידאולוגיה היחידה שנותרה למפלגה הזו הוא הכסא. בבית שמש רצה מפלגת העבודה עם המועמד החרדי משה אבוטבול, והצליחה להכניס נציג לעירייה ברשימה הש"סניקית הזו. בירושלים רצה המפלגה עם האוליגרך שניצח, זה שאמר[1]:
בענתא תקום שכונה יהודית חדשה, שתהיה פתרון למצוקת הדיור לסטודנטים ולשכבה הצעירה.
או במילים אחרות: רוצה ללמוד באוניברסיטה העברית? בוא תהיה מתנחל. אורי שטרית, מי שהיה מהנדס העיר, אמר לפני כשנתיים שאי אפשר לקדם את "שער המזרח", אותה שכונה זדונית שברקת זומם להקים, כי היא תדרוש הפקעת קרקעות של פלשתינים.
- פוסט על תוצאות החרפה בירושלים מתישהו שבוע הבא [↩]
הבלוגיקה היא האתר של נמרוד אבישר, יליד 1983, איש הייטק, סטודנט לפילוסופיה, מכור לאינטרנט. 
