פוסטים עם התגית פוסטורח

אלפי עוולות קטנות – מכתב

למערכת הגיע מכתב נוגע ללב. ערכתי החוצה פרטים לא רלוונטיים או מזהים, והרי הוא לעיונכם. הוא חשוב. גם לדברים הכתובים כאן התכוונתי כשכתבתי

יש שגבר אחד אונס אישה אחת והחברה כולה – אני, אתה, את, השכן מלמטה, נהג המונית, ראש הממשלה – נמצאת עמם בחדר, מעודדת אותו, מניחה אצבעות קרות ממוות על פיה להחריש את הזעקות.

בין השאר, הכותבת שאלה אותי במכתבה

אתה רוצה שאני אספר מאיפה זה מגיע? לאן זה מתפתח? שאני אנופף בסיפור שלי כאות אזהרה, למען תדע כל אם עברייה? ניסיתי, אין מי שיקשיב.

ביקשתי את רשותה של הכותבת להוכיח אחרת, לספר את הסיפור שלה – למען ידע כל אב עברי. היא ניאותה, ועל כך תודתי נתונה לה. רשות הדיבור לה:

לקריאת המשך הרשומה הזו »

משה, איש משפחה, קרית מלאכי – פוסטורח

רוב הדברים כאן נכתבו בערב נאומו של כבוד הנשיא לשעבר, כעשרים דקות אחרי תחילתו, לפני שנהיה ברור לכולם שמסיבת העיתונאים הזו היא פארסה גמורה. לפני שכבוד הנשיא לשעבר דיבר משך שעתיים וחצי על כל הדברים הרעים בעולם, ועל זה שכולם כולל כולם נגדו. חשבתי על מה שכתבתי לאור הפארסה הזו, ועדיין, אני חושבת שיש להעיר על מסיבת העתונאים הזו מספר הערות.

לקריאת המשך הרשומה הזו »

מודעות וצרכנות – (פוסטורח)

העולם נמצא במשבר כלכלי. אומרים לנו את זה עוד פעם ועוד פעם, והכל בגלל שחבורה של אמריקאים מכרו לוקשים לכל מיני אנשים אחרים בעולם, ועכשיו כולם מגלים שאין להם בעצם כסף. הכל היה יכול להיות בסדר, אם הם היו חושבים מה יש להם במקום כסף, כלומר, מה יש להם באמת. כי חברים, כסף הוא לא באמת. הוא לא שווה את הנייר (או הפלסטיק) שהוא מודפס עליו, ורובו היום הוא וירטואלי לחלוטין. המערכת הכלכלית שלנו בנויה על תחזיות של אנשים לא מנוסים ברובם, שלא יודעים לבחון את המערכת שלהם בעיניים ביקורתיות ולעשות חושבים. המערכת הכלכלית העולמית פועלת מתוך תפישה שאם יש מקום שבו אפשר להרוויח, אנחנו צריכים להרוויח, ולא משנה מה זה אומר.

לקריאת המשך הרשומה הזו »

על קפיטליזם ואינדיבידואליזם (או למה אמא שלי הרסה לי את החיים) – (פוסוטורח)

החבר שאני הכי גאה שהוא חבר שלי, יול, הרים ראשון[1] את הכפפה של פוסט אורח. רשות הדיבור ליול:

לקריאת המשך הרשומה הזו »

  1. אתם עדיין מוזמנים []