בלוגיקה

הרב הראשי לישראל הוא מוסד. מוסד כפול, הכולל את הרב הראשי האשכנזי ואת הרב הראשי הספרדי, המכונה גם "הראשון לציון". השניים עומדים בראש הרבנות הראשית לישראל, שפועלת מתוקף חוק הרבנות הראשית לישראל התש"מ - 1980 (זהירות, PDF). בין שאר מטרותיו הקבועות בחוק של המוסד הזה, ניתן למצוא גם מיסיון ( "פעולות לקירוב הציבור לערכי תורה ומצוות") ומונופול על הדת.

להמשך קריאה »

ראש עיריית ירושלים, אורי לופוליאנסקי, לא רוצה הומואים בעיר "שלו". למי אכפת אם סביר להניח שכספי הארנונה של הגאים הירושלמים משלמים את פחי האשפה השרופים, פרי החינוך החרדי שמשום מה מהולל במקומותינו? הנהלת עיריית ירושלים הודיעה לבג"צ שהיא מתנגדת לקיום מצעד גאווה בשטחה. פרובוקציה, הם קוראים לזה.

ברור שזו פרובוקציה. זו הפגנה, למען השם, איזו הפגנה איננה פרובוקציה? שביתת הרעב של חולי הסרטן מול הכנסת לא הייתה פרובוקציה? צעדתה של ויקי כנפו אל משרד האוצר לא הייתה פרובוקציה? מאהל המחאה של הסטודנטים, הפגנותיהם של "חיילי המילואים", חסימת הכבישים של מוכי הירח בכתום - מה היו אלה? פרובוקציה, מילה שמשמעותה האמתית נשכחה מפאת המטען השלילי שהיא נושאת עמה, היא בסך הכול מעשה שנועד כדי למשוך תשומת לב. מה נועדה הפגנה לעשות?

להמשך קריאה »

"בדרך זו העולם מגיע לקצו/בדרך זו העולם מגיע לקצו/בדרך זו העולם מגיע לקצו/לא בפיצוץ אלא ביבבה" (ת.ס. אליוט, The Hollow Men, תרגום שלי).

כשיצאתי מבית הוריי, הממוקם ביישוב קהילתי גדל מחוץ לירושלים, עברתי לגור בשכונת רמת אשכול הירושלמית. עברתי לגור שם מפני שרמת אשכול קרובה לאוניברסיטה העברית מחד ולמרכז ההיי-טק הירושלמי בהר חוצבים מאידך, מה שהפך אותה לבחירה אטרקטיבית במיוחד. את השכונה זכרתי מילדותי בירושלים כשכונה תוססת וצעירה. כמה ימים לאחר שעברתי הבנתי שדברים השתנו. כבישים רבים בשכונה סגורים בשבת. המרכז המסחרי, שפעם עיטרה אותו חנות משקאות מהטובות בעיר, שינה פניו לחלוטין והוא היום משעמם. השכונה התחרדה.

להמשך קריאה »

הציבור הוא גַיס, העולה במספרו על כל האנשים יחד, אולם הגיס הזה לעולם לא יעמוד לביקורת. למעשה לא יכול להיות לו אפילו נציג אחד, משום שהוא עצמו הפשטה. (ס. קירקגור, "העת הזאת", תרגום מ. איתן, עמ' 65)

תחנת האוטובוס ברחוב שטראוס, על פי רוב מלאה באנשים בשעות כאלה, הייתה שוממת לחלוטין ונראתה לא טבעית באור הכחול המהבהב של ניידת המשטרה שחסמה את הרחוב. התחלתי ללכת במורד הרחוב, לכיוון התחנה הבאה במסלול, מקווה שהאוטובוס יגיע ממסלול חלופי. בצומת הבאה עשן סמיך קיבל את פניי. אש בערה ברחובות, עגלות אשפה בוערות סגרו כל צומת, והעשן היתמר וכיסה את השכונה כולה. רעשי ההתפרעות עוד לא שככו לחלוטין - חרדי ירושלים יצאו לעוד מפגן כוח.

להמשך קריאה »