פוסטים עם התגית קאנט
גוף ונפש, חומרה ותוכנה – בדרך אל אלן טיורינג בחדר הסיני
6 ביוני
ובכן, כמה מקוראי הבלוגיקה הצביעו בפניי על כך שהגיע הזמן לפוסט פילוסופי נוסף, ועל כן יקבלו שניים – פיתוחו של אותו הרעיון מחולק לשני פוסטים, כאשר הפוסט הזה הוא עבודת הכנה, והפוסט הבא ממריא על קו הגבול הדק שבין מדעי המחשב, פסיכולוגיה, קוגניציה ופילוסופיה.
מדעי המחשב מספקים לנו כלי נוסף לדון בו בשאלות פילוסופיות וקוגניטיביות מהמעלה הראשונה; בהרבה מאוד מובנים, ההתפתחויות בתחום מתחילת דרכו החזירו למרכז הבמה שאלות הנוגעות לאדם דווקא. אחת הדוגמאות הנפוצות היא השאלה שההבחנה בין חומרה ותוכנה החזירה ללב הדיון – שאלת הגוף והנפש. אני מקווה להציג כאן את הדילמה בהקשר הזה, עם כמה נקודות מעניינות. בפוסט נוסף בהמשך אעסוק באיך מבחן טיורינג מעלה בפנינו חידות חדשות על מהותה של המחשבה האנושית.
גלגולה של אלימות: בין עכו לקאנט וקירקגור
11 באוק'
הבאתי כאן בפוסט הקודם, כהרגלי, ציטטה משל קירקגור[1] שעסקה בגלגולה של אלימות, שקירקגור, באירוניה ראויה שעוד אתייחס אליה, מתייחס אליה כ"קומית":
פעם הייתי עד להתקוטטות שבה שלושה גברים התנהגו באופן מביש כלפי אדם רביעי. האנשים בקהל צפו במחזה מתוך תרעומת, והמלמול העוין שלהם דרבן אותם לפעולה. אחדים התרכזו באחד התוקפים ודחפו אותו על הארץ וכו’. כלומר הנוקמים השתמשו באותו הכוח של התוקפים[...]פניתי לאחד הנוקמים וניסיתי להסביר לו באופן דיאלקטי את חוסר העקיבות שבהתנהגותם, אך הוא כנראה לא היה מסוגל לעסוק במשהו כזה. והוא השיב רק: "הגיע לו. לנבל הזה מגיע שלושה נגד אחד". זה נמצא על גבול הקומי[...][2].
הציטטה הזו היא מהחביבות עלי, מפני שרק ממנה אפשר להוציא לא מעט תובנות; למשל, כמו שהערתי גם שם, יש כאן אבחון מדויק של האופן בו פועל אספסוף. אבל במיוחד אני אוהב את הטקסט הזה מפני שהוא ניסוח מחדש מדויק למדי של האימפראטיב (ציווי) הקאטגורי של קאנט[3].


