אוג'
04
2008
העת הזאת היא ביסודה תקופה נבונה, רפלקטיווית, חסרת תשוקה, המתעוררת רק בהתלהבות מלאכותית קצרת מועד ומתרווחת לה בזהירות בתוך עצלות…מצב העת הזאת כמצבו של מי שנשאר במיטה בבוקר וחולם חלומות גדולים, ואז מתחיל את שנת החורף, כשהוא מצויד בתירוץ מחוכם ושנון על שהותו במיטה (ס. קירקגור, העת הזאת, ת' מרים איתן).
כמה קל לא לראות. לעוורון תירוצים רבים - הייתי עוצר, אבל: לא ראיתי, מיהרתי, אני לא מבין בזה כלום, מה אני יכולה לעשות כדי לעזור, הייתי עוצר, באמת - אפילו תירוצים שקשה להתווכח אתם, אבל בבסיסם הם תירוץ, סיבה לא מספיק טובה אל מול הנסיבות. כתמי דם על החולצה הלבנה שלבשתי לאוניברסיטה היום והרבה הרבה כעס, זה מה שנשאר לי מהיום.
להמשך קריאה »
יולי
12
2008
הדיון עם יהונתן קלינגר בפוסט הקודם נגע בהרבה נקודות ואני נהנה ממנו מאוד. נקודה אחת שרפרפנו מעליה, ואני מרגיש צורך להסביר אותה טוב יותר, היא נקודת ההבדל בין אגנוסטיציזם לאתאיזם. יהונתן כתב:
אולי אחת הסיבות שאני מגדיר את עצמי כאגנוסטי ולא כאתאיסט היא כי אני לא משתייך ל"קבוצה". אני אינדיבידואל ואני מעדיף לעשות את הבחירות שלי לבד (תודה).
נדמה לי, וכתבתי את זה כבר שם, שיהונתן מגדיר אתאיזם ואגנוסטיציזם באופן שונה ממה שהמלים הללו מייצגות, ועל כן ראיתי לנכון לנסות להבהיר את נקודות ההשקה וההבדל העיקריות בין הגישות הללו.
להמשך קריאה »
יולי
02
2008
בשיחה על אקזיסטנציאליזם דתי, ובייחוד על קירקגור, עלתה השאלה האם אתאיסט יכול להיחשב כמי שחי בספירה האמונית של קירקגור, שמתבטאת, בין השאר, באמונה יוקדת כלפי ה"מוחלט". אם לגבי קירקגור התשובה היא די ברורה - לא, כי לא ניתן לנתק את הדתיות מהמעגל האמוני של קירקגור - הרי שהשאלה שהיא מציפה היא מסובכת בהרבה: האם אתאיזם הוא אמונה? את השאלה הזו אני מקווה לתקוף כאן. יהיה ארוך.
להמשך קריאה »
מאי
29
2008
הציבור הוא גַיס, העולה במספרו על כל האנשים יחד, אולם הגיס הזה לעולם לא יעמוד לביקורת. למעשה לא יכול להיות לו אפילו נציג אחד, משום שהוא עצמו הפשטה. (ס. קירקגור, "העת הזאת", תרגום מ. איתן, עמ' 65)
תחנת האוטובוס ברחוב שטראוס, על פי רוב מלאה באנשים בשעות כאלה, הייתה שוממת לחלוטין ונראתה לא טבעית באור הכחול המהבהב של ניידת המשטרה שחסמה את הרחוב. התחלתי ללכת במורד הרחוב, לכיוון התחנה הבאה במסלול, מקווה שהאוטובוס יגיע ממסלול חלופי. בצומת הבאה עשן סמיך קיבל את פניי. אש בערה ברחובות, עגלות אשפה בוערות סגרו כל צומת, והעשן היתמר וכיסה את השכונה כולה. רעשי ההתפרעות עוד לא שככו לחלוטין - חרדי ירושלים יצאו לעוד מפגן כוח.
להמשך קריאה »
מאי
24
2008
"משלמים מחיר יקר ומחריד כאשר אין הדתות משמשות בידי הפילוסוף אמצעי לגידול וחינוך, כי אם ניתן להן לשלוט מכוח עצמן ובאורח ר י ב ו נ י, כשהן רואות עצמן כמטרות סופיות ולא עוד אמצעי בין אמצעים" (פ.ו. ניטשה, מעבר לרע ולטוב, 62).
תופעה שראוי לתת עליה את הדעת בפרשת שריפת הספרים באור יהודה היא העובדה שגם המתנגדים לשריפה עושים זאת, ברובם, מתוך "יהודיזם" - שריפת הספרים מעוררת אצלם את בלוטות השואה - ולא מתוך הומניזם - קרי, התנגדות עקרונית להשמדת רעיונות, סתימת פיות, זלזול באמונתם של אחרים ולעומת זאת ראייה של זכותו של הפרט לריבונות מלאה החלטותיו כערך*. כי החברה הישראלית - גם אם לא במדינת ישראל, וזה נתון לוויכוח - היא הרבה יותר יהודית והרבה פחות דמוקרטית.
להמשך קריאה »
