פוסטים עם התגית שירה

שיר שמח לשבת (2)

(לפעם הקודמת)

אן ברונטי (Anne Brontë) הייתה האחות הצעירה במשפחת ברונטי הספרותית. היא נולדה בבריטניה ב-1820, בתו של כומר אירי עני, וגדלה ביורקשייר. עבדה במורה תקופת-מה, כתבה ספר שירה עם אחיותיה (Poems by Currer, Ellis and Acton Bell) ושני רומאנים. היא נפטרה בגיל 29 ממחלה.

לקריאת המשך הרשומה הזו »

הבלוגיקה מציגה: שיר שמח לשבת

(הרעיון נגזל בלא בושה מגדי טאוב).

אני מקווה להתחיל מסורת, של הבאת השירים והמשוררים החביבים עליי מדי שבת. חשבתי להתחיל בשיר מוכר יחסית, שכתב וולט ויטמן.

לקריאת המשך הרשומה הזו »

המשורר והאירוניה

"מה הוא משורר? אדם אומלל המצפין בלבו ייסורים, אך שפתיו בנויות כך שהבכי והאנחות העוברים דרכן, נשמעים כמוסיקה ערבה…והנה מתקבצים בני-אדם סביב המשורר ומפצירים בו: "שיר עבורנו שוב" – למה הדבר דומה? כאילו אמרו לו: הלוואי שיתקפו את נפשך ייסורים חדשים, אך תן לשפתיך להישאר כמות שהן, כי זעקות יעוררו בנו אימה, אבל המוסיקה, המוסיקה ממש נפלאה" (ס. קירקגור[1], או-או, כרך א’, "סלה", ת’ מרים איתן).

לקריאת המשך הרשומה הזו »

  1. סרן קירקגור, 1813-1855, אבי הפילוסופיה הקיומית. החלק שממנו הציטוט עוסק בתענוג האסתטי שבשירה. עבודת המאסטר שלו עסקה באירוניה []