פוסטים עם התגית תקשורת
פוליטיקוס
26 ביולי
החוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית כמרקחה. המתרגל הנערץ שהיה בשנה האחרונה למורה הנערץ, ד"ר רן ברץ, לא ישוב ללמד את הקורס הזה, או בכלל, באוניברסיטה העברית. עלתה הטענה, אין לי שום מושג על ידי מי, שברץ לא ימשיך בתפקידו בגלל שהוא איש ימין, ציוני, אוחז בדעות הפוליטיות הלא נכונות. "פיטוריו" הגיעו לתקשורת, אם אפשר לקרוא לעתון מעליב ולאתר האינטרנט שלו "תקשורת". שם לא טרחו לציין כמה עובדות פשוטות. אותן עובדות פשוטות שתלמידיו של ברץ, שחלקם בתמימות וחלקם שלא בתמימות הצטרפו להתארגנות פייסבוקית לביטול הגזירה, לא רוצים לדעת, ואפילו תשלח להם האוניברסיטה מכתבים ממ"מ ראש החוג וממרצה נערץ אחר, ותסביר להם את הדברים לאשורם.
פאוסט
8 בינו'
יש רק דבר אחד שהוא יותר גרוע מאפליה מלאה כנגד קבוצת אוכלוסיה על רקע שיוכה האתני-דתי-לאומי, וזה שילובה במשחק הפוליטי הדמוקרטי מתוך אירוניה גלויה. כזה הוא שילובם של ערביי ישראל במשחק הפוליטי בישראל – שילוב שנעשה מתוך אדנות ולכן לעולם לא יכול להיות שוויוני. שילוב חסר כוונה, משחק בעל חוקים ברורים שחריגה מהם מובילה לסנקציות. פוליטיקאים ערבים בישראל נתפשים, על ידי הרוב היהודי, כנעים על הציר שבין מרגיז לבין נלעג; השיח דורש מהם להודות על עצם זה ש"נותנים להם" – כלומר, יש פה קבוצה שלה היכולת לתת, והיא ניאותה לעשות כן – להבחר ולבחור, ולהביע את תודתם העמוקה בכך שישמרו את מחשבותיהם לעצמם. מקומם היחידי, אם כן, הוא כעלה תאנה נידף, ובשאר הזמן הזכות ש"ניתנת" להם ריקה מכל תוכן.
ערבים? אין דבר כזה (ואם יש, הוא לא חשוב)
1 בנוב'
ראשית, התנצלות: זמן רב מדי עבר מאז הפוסט האחרון. יש לזה הרבה גורמים, בין השאר שחרורה של גרסה בעבודה ונסיבות אישיות בעייתיות, כמו גם תחילתה של עונת הקרמבו, אבל אלה הם בבחינת תירוצים: כבלוגר, יש לי מחויבות להשאיר את הבלוג מעודכן ורלוונטי כל עוד לא הודעתי אחרת, ולא עמדתי בה.
וכעת לעניין שלשמו נתכנסתי – אני מתפרץ לדיון על ההאחדה שעושים למפלגות הערביות בתקשורת הישראלית, כשמכנים אותן "המפלגות הערביות". אביעד פתח את הדיון בפוסט שכותרתו אין כזה דבר "המפלגות הערביות", ואורי קציר המשיך אותו בפוסט שכותרתו מפלגות ערביות? יש דבר כזה.
הפסקת פרסום
3 בספט'
ג’ון מקיין בחר בשרה פיילין כסגניתו. על פניו, זה נראה כמהלך רע, לפחות מבחינת הקמפיין. מקיין מבסס את הקמפיין שלו על ניסיון. זוכרים את התשדיר עם פאריס הילטון? Is he ready to lead, שאל מקיין על אובאמה.
ועכשיו מקיין, בגילו המופלג, צריך להסביר לבוחרים למה הניסיון הוא כבר לא כל כך חשוב במקרה שלו, חלילה, יקרה משהו שימנע ממנו להמשיך בתפקידו כנשיא – אם ייבחר. קשה לעשות את זה בלי סתירה. מקיין שם את עצמו, מבחינת ניהול קמפיין, בעמדה לא נוחה. ובדרך, מקיין גם הפך את הרחם של נערה בת 17 לסוגיה פוליטית.
חוסר אחריות משווע
16 ביולי
אם לסכם את התנהלות התקשורת בפרשת רגב-גולדווסר בשתי מילים, "חוסר אחריות" הוא הביטוי הנכון. אותו חוסר אחריות מתלהם שהפיח רוח גבית במפרשי מלחמת לבנון השניה; אותו חוסר אחריות מתלהם שהתקשורת, שבטעות נתפשת כ"שמאלנית", מגלה אחרי פיגועים או אחרי שקאסם טועה מצליח להגיע קרוב יותר לאשקלון, כשפתאום כל מיני אמנון אברמוביצ’ים ורוני דניאלים ושאר דוברי צה"ל במסווה של עיתונאים מסבירים לנו על פעולה נרחבת ברצועה.
טלמרקטינג – לא כורח המציאות
13 ביוני
קורא הרסס שלי קלט ביממה האחרונה לפחות חמש פעמים את פוסט הלייב ג’ורנל הזה, שמספר איך בזק יכולים לחסום שיחות ספאם מוקלט – כלומר, שיחות שיווק טלפוני (טלמרקטינג) שהיו קמצנים מדי לשים טלפן בצד השני, אז הם הקליטו הודעה ושלחו אותה עם הרוח. שזו הזדמנות מצוינת לדבר על איך זה עובד, ואיך אפשר לחסום טלמרקטינג בכלל.
על כישוף טוב ומאגיה רעה
3 בפבר'
דיסקליימר: הפוסט הזה הוא טכני למדי, על אף שלדעתי הוא מנוסח בצורה די בהירה. תרגישו חופשיים לגמרי לשאול אם אני טועה.
בעולם תקשורת הנתונים והטלפוניה, בדיוק כמו בעולם המחשבים, קיימת תופעה שאני (ולא רק אני, אני לא מתיימר למקוריות כאן) מכנה "וודו". וודו הן שורה של פעולות לפתרון או מניעת תקלות, שלכאורה לא אמורות לפתור את התקלה כלל ועיקר, כי אין ביניהן לבין התקלה כל קשר – ובכל זאת, לפעמים הן עובדות. לקריאת המשך הרשומה הזו »
אפל מבשרת את מותם של הכבלים (או: הדבר החשוב באמת בקינוט של ג'ובס)
22 בינו'
שתי בשורות גדולות יצאו ממקוורלד האחרון. אני בכוונה לא מתייחס למקבוק השדוף, בגלל שאני לא קהל היעד שלו ולכן הוא פשוט לא מעניין אותי. הבשורות האלה, משולבות יחדיו, יכולות להיות המהלך משנה-העולמות הבא של אפל. האחת היא השדרוג לאפל-טי.וי והשנייה היא השכרת הסרטים בחנות אייטיונס. לדעתי, אפשר להתחיל להיפרד מהממיר בבית – האופן שבו אנחנו הולכים לצרוך טלוויזיה הולך להשתנות באופן דראסטי.
Waiting for the telephone to ring
20 בינו'
לפני כמה חודשים צלצלו הטלפונים בעפולה בשעה שלוש בבוקר, ומהעבר השני של השיחה בקע קולה של מרגלית צנעני כשהוא מזמין אנשים לרשת של מוצרי חשמל. לא הייתי שם, אבל כמי שמפעיל טכנולוגיה של Call Center כבר זמן רב, אני יכול לנסות לנחש מה היה מקור התקלה.
לקריאת המשך הרשומה הזו »
הבלוגיקה היא האתר של נמרוד אבישר, יליד 1983, איש הייטק, סטודנט לפילוסופיה, מכור לאינטרנט. 
