פוסטים עם התגית צלם אנוש
עיניים להם
2 בנוב'
יש הרבה מה לומר ונאמר כבר הרבה בכל הקשור להבטחת ההכנסה לאברכים. נדמה לי, עם זאת, שפן אחד של כל הפארסה הזו – וזו פארסה עבור כל המעורבים בה, מהממשלה, דרך חברי הכנסת החרדים המזדעקים "אנטישמיות" וכלה בסטודנטים המפגינים באיוולתם כי רבה; טיעונים מטופשים כל כך הועלו מכל צד, שנדמה שהשיח הישראלי החליט באופן סופי ומוחלט שאין לו עוד כל רצון בקוהרנטיות או בנימוקים – נותר מיותם, אולי כי התרגלנו אליו, אולי כי הוא מוסווה היטב; יובל דרור כמעט ונגע בו, אבל לקח אותו לבסוף לכיוון מעט אחר. אני מדבר על הנטיה של המחוקק לבצע רדוקציה של קבוצות אוכלוסיה לתכונות כמו-אובייקטיביות, ולהוציא מתחת ידו חקיקה בלתי שוויונית המתחזה לשוויונית, בקריצה גלויה. וכן, לשיח הבלתי-קוהרנטי יש קשר הדוק לדבר הזה, מפני שאנחנו מטפחים פה תרבות של מראית עין המחליפה מהויות, ואין דבר כואב יותר מלראות את ההשכלה – הסטודנטים שלנו – משתפים פעולה במשחק מראית העין הזה במקום לשבור אותו.
ואומרים לנו שהגאולה בפתח, או: לזכרו
22 בפבר'
אמנון לוי חזר היום בתכניתו "שומר מסך" לסיפור המחריד של יום-טוב דואק, זכרו לברכה. הסיפור של דואק, שמרתיח את דמי כבר קרוב לשנתיים, יכול להיות בקלות הסיפור של כל אחד מאתנו. כהרגלו בקודש, אמנון לוי מצהיב את הסיפור והופך את תחקירניו למרכזו, כשעל הדרך הוא פוטר מאחריות את האחראית האמיתית; אבל עצם התזכורת חשוב. בין הסכסוך הישראלי-פלשתיני לגרעין האיראני, אנשים כמו דואק ומשפחתו נופלים בין הכסאות.







