הכובע ההפוך

אני במצב רוח תגובתי – סלח לי:)
האם הנבל מייצג את הממשלה?;)
(תמונה טובה, כמובן)
אגב – אמנם לא עשיתי זאת בעצמי מעולם, אולם אני יודע מאחרים, ומהמדיה, שנגינה ברחוב היא בהחלט נדבך משמעותי, אם לא יחיד, בפרנסתם של כמה מהקולגות שלי. מה שכן – ברחוב אך מעט מהתורמים באמת מקשיבים. אולי זה חלק מהסיבה שאני לא מחבב את הפלטפורמה עבורי. סיבה אחרת היא דיעה קדומה של תדמית קבצן. ככה זה כשכבווד בעורכיך משתלב בהחלטותיך.
מכל מקום – אינני תורם כעת, אולם בהחלט ייתכן שאתרום ביום מן הימים.
מה שכן – כלכלה של רצון טוב זה מושג שבקלות ניתן להרחיב הרבה מעבר לסיטואציה הבעייתית של נגני רחוב- מרמת צרכנות ההנאה, ועד לרמת תשלום המיסים במדינה דמוקרטית

להגיב

ועוד המשך הרהור.
בכלכלה שבה לא כולם מרגישים שיש להם לתת כסף בחופשיות, הרבה פעמים התרומה הכספית נתקעת. טוב שלא הכל מתנהל סביב כסף, ויש גם גמול רוחני בזכות הידיעה שדבריך חשובים כי אנשים קוראים אותם, וכי אולי אתה משפיע לטובה, וגם גמול רעיוני בזכות תגובות שמעשירות את מחשבתך. אני מקווה שאני תורם לך לעת עתה באלו, אם כי – ברור שכל עוד אנו מתנהלים בכסף, אנחנו זקוקים גם לקבל אותו.
הדילמה שמלווה אותי, וייתכן שגם אותך – איני יודע, היא היצרנות שמאפיינת את מעשנו, מתוך שאיפה לתרומה לחברה. להטביע את חותמנו, ולא בתוך משרה של תאגיד שאין לנו דבר עם מטרותיו, אלא באופן כמה שיותר עצמאי וישיר. ואז בא עניין הכסף.
טוב – לא אמשיך לפתח את זה כאן. אולי בבלוג שלי בהזדמנות:)

פרנסה טובה, וגמול מהנה, והצלחה בתרומה שלך

להגיב