פתחון פה

הטעות של פרידמן, הפחד של אורלב, הכשל של אולמרט, השטויות של שטרן; מעולם לא היה מצבנו.

שלא יעבוד עליכם: פרופסור דניאל "הבולדוג של אולמרט" פרידמן והרב שלמה "הייתי בחדר השני" עמאר הגיעו להסכם בנוגע לנישואים אזרחיים של לא יהודים, הסכם שמבייש את עברו של פרידמן בד"ש, מר"צ ושינוי. כי ההסכם הזה מעצים את הרבנות, משנה מהיסוד את האופן שבו אנו מגדירים "יהודי" ובאופן עקרוני – הוא רע מאוד.
מהותו של ההסכם היא שחסרי הדת בישראל יוכלו להינשא נישואים אזרחיים – כיוון שאינם כפופים לבתי הדין הדתיים. ולפני שממהרים לצהול על כך שרב ראשי בישראל מסכים לנישואים אזרחיים, צריך לראות טוב טוב מה זה אומר. כי בהסתכלות עמוקה, מדובר כאן בתיקון שהוא קלקול. כי התיקון הזה נותן בידי הרבנות באופן סופי ומוחלט את הזכות לקבוע מיהו יהודי, והרבנות, בייחוד אחרי שפרידמן הפך אותה לחרדית עוד יותר, היא אולי הגוף הכי פחות ראוי לדון בשאלה הזו. מדובר באותה הרבנות שפסלה רטרואקטיבית גיורה של אישה בעת גירושיה, גיור אורתודוכסי כדת וכדין, אותה הרבנות שמתעלמת ומוקיעה את הזרם הגדול ביותר ביהדות ימינו – הזרם הרפורמי, אותו ממסד שמבחינתו היהדות היא דת ולא לאום, אותו ממסד שבחלקו הוא אנטי ציוני ושואף להקמתה של תיאוקרטיה יהודית; לממסד זה נראה לשר פרידמן נכון למסור את המפתחות לשאלה החשובה כל כך – מיהו יהודי.
הרב עמאר, אותו הרב שניסה בעבר לשנות את חוק השבות כך שלא יכלול גיורים כלל, הוא זה שניתן לו הכוח לקבוע מי שייך לעם היהודי.
נישואין הם עניין קריטי בכל לאום. לאום עובר בדם, ועל כן השאלה מי יכול להינשא למי הייתה מזמן צריכה לצאת מידי הממסד הדתי ולחזור לידי המדינה (אגב, כל הדיבורים על הפרדת דת ומדינה הם עורבא פרח. הדת נפרדת ונבדלת מהמדינה בכל כך הרבה רמות, שהחיבור ביניהם הוא וירטואלי לחלוטין). הגיע הזמן שישראל והציונות תתמודד עם השאלות הקשות של המאה ה21- - מה עושים עם הרפורמים, איך משמרים לאומיות יהודית מנותקת מדת. הדרך לעשות זאת לא יכולה להיות ליצור הפרדה בין אלה שהרבנות מגדירה "חסרי דת" (למשל, שעברו גיור רפורמי או בנים לאב יהודי) לבין אלה שהרבנות מגדירה יהודים, כי הפרדה כזו יוצרת זיהוי בין הדת היהודית ללאום היהודי, זיהוי שאינו בנמצא (וממילא הדת היהודית, גם בזרמיה האורתודוכסים ביותר, אינה אחידה ואחדותית בהגדרותיה), זיהוי שלא יכול להיות אם רוצים לשמר את הנימוק הבסיסי לקיומה של ישראל – מדינת הלאום היהודי.
במקום שנענה לשאלות הללו, באים פרידמן ועמאר ומציבים בפנינו עובדה. מטרתם של נישואים אזרחיים היא ליצור מצב שבו הלאום מופרד מהשאלות הדתיות, בן העם היהודי יכול להינשא לכל מי שלבו חפץ בכך מבלי לתת לבו לדת. ההסכם הזה יוצר מצב הפוך, ולכן הוא מסוכן.

לא זה הדרך: האלוף אלעזר "בתל אביב אין שכול" שטרן מצא דרך מקורית חדשה להיאבק במשתמטים – הוא מתעתד להוציא עליהם פרופיל שיורכב מחוו"ד של מנהלי בתי הספר שלהם. כן, זו הדרך, אלעזר. אולי אם הם ירגישו שאתה חודר להם לקרביים, ירצו המשתמטים להתגייס, לפתע.
ואולי, רק אולי, אם יחזור צה"ל להיות צבא – ולא כוח שיטור על מתנחלים – יהיה מעט יותר אטרקטיבי לשרת בו. במילים אחרות אלעזר "במלחמה מצווה האדם לאכזריות" שטרן, אולי אם שוטרי-מחשבה כמוך לא ינהלו את הגיוס לצה"ל, יימצאו יותר שיהיו מוכנים לתרום.

ומלבד זאת, עדיין משתולל משטר צבאי בבורמה