פתחון פה

ציד מכשפות מטורף

באמת שלא מגיע שיישפכו על הלל וייס עוד כמה מילים, כי העיתונות שופכת מספיק. תקציר הפרקים הקודמים: במהלך פינויים של פורעי החוק מהשוק הסיטונאי בחברון איחל פרופסור וייס למח"ט חברון מגוון איחולים ססגוני, שכלל אמירות כמו "שילדיך יהיו יתומים". ללא ספק, וייס הפגין כישורי אנוש גרועים במיוחד ומח"ט חברון, אל"מ יהודה פוקס, בוודאי שמע מילה או שתיים נעימות יותר בחייו. אבל מה שהתחולל מהרגע הזה - שבו וייס אמר לפוקס (גם אם בצורה גרפית מעט יותר) "שתמות" -  הוא יותר מסוכן לדמוקרטיה מאלף פרופסורים שלשונם זריזה משכלם.

מה שקרה אחר כך הוא שהמשטרה פתחה בחקירה; אזרח ממודיעין הגיש תלונה; הרמטכ"ל גבי אשכנזי, שבימים כתיקונם לא פותח את הפה לפרק זמן ארוך יותר מזה שנחוץ לו כדי לתת ביס, התבטא באופן נדיר בהקשר זה; אוניברסיטת בר אילן הקימה צוות משפטי שיבחן את הדברים, בראשותו של הפרופ' יעקב נאמן; שר הביטחון דרש מנשיא אוניברסיטת בר אילן להשעות את וייס; וייס התנצל וחזר בו מיד, תוך שהוא מודיע שהתנצלותו נעשתה בעקבות "לחץ מפא"יניקי טרוריסטי שהופעל על האוניברסיטה"; צה"ל סירב לקבל את ההתנצלות; מרצים בכירים בבר אילן הגישו עצומה נגד הפרופסור. המדינה ירדה מהפסים, ו-וייס לא יורד מהכותרות.

לו היה נתפס הפרופסור כאשר הוא מחרף באיצטדיון כדורגל, שואג במלוא גרונו את מקצועה המשוער של אימו של השופט או מאחל מוות לשחקן הקבוצה היריבה, מאיים על מאמן קבוצתו ומדבר על מועדון הקבוצה משל היה קרשים לל"ג בעומר, מסופקני אם היה מתחולל משהו מהדברים הללו. קיים בלבי ספק גדול אם המשטרה הייתה פותחת בחקירה, אם אשכנזי היה יוצא משגרת יומו השוקטת, אם יעקב נאמן היה נקרא אל הדגל, אם שר הביטחון היה מאיים לגדוע את מטה לחמו של וייס. מה המבחין בין קללה לקללה, בין מגדף למגדף?

אזרחי ישראל מקללים בהמוניהם. לפעמים, למרבה הבושה, אנחנו מקללים עובדי ציבור. חופש הביטוי מגן, בין השאר, על זכותנו לקלל. זה לא נעים, זה לא נחמד, זה אפילו די דוחה, אבל זה מותר. ציד המכשפות הזה נגד פרופסור וייס רק מחזק את טענתו שהוא נרדף. וייס לא היה בחברון כפרופסור מאוניברסיטת בר-אילן. הוא היה שם כאבא של. למה שר הביטחון לא פנה למעסיקים של המגדפים האחרים שם? למה לא מתבצעת פנייה למעסיקים של מי שמקלל, נניח, שוטר תנועה? כמה בולשביקי זה, שראש המפלגה שבה חברת שרת החינוך מפעיל לחץ על נשיא אוניברסיטה להשעות אחד מעובדיו? איה חופש הביטוי, חופש העיסוק ועוד זוטות דמוקרטיות כאלה?

ולא קשה להבין מה המקור של זה. זה מגיע מאותו מקור שממנו, בלי שום סיבה אמתית, שר הביטחון והרמטכ"ל שלו, שלא לדבר על ראש אגף משאבי אנוש, החליטו שאחוזון של משתמטים ראוי למספר גדול של כותרות. זה קמפיין לשיפור תדמיתו של צה"ל, על מנת שאנשים יתרעמו על הפרופסור בעל הפה המזוהם שהעז לגדף את האלוף משנה הנעלה והנערץ ולובש המדים, על מנת לשדר לציבור שצה"ל עומד מאחורי מפקדיו (אלא אם הם מילואימניקים כמה קילומטרים בתוך לבנון ובדיוק הלכה הפלזמה) והדרג המדיני – מאחורי הצבא (אלא אם יש ועדת בדיקה שעלולה לחסל קריירה פוליטית של ראש ממשלה כושל).

ובשביל הלוקשים האלה מערכת הביטחון מסכנת עקרונות קריטיים כמו חופש הביטוי, שופכת שמן למדורת הקיפוח המדומה של המתנחלים ומסכנת את כולנו. אני לא אוהב, בלשון המעטה, את מה שיש לוייס להגיד, אבל אהיה מוכן למסור את נפשי על זכותו לומר זאת – נשמע מוכר? זו דמוקרטיה.

ומלבד זאת, עוד משתולל משטר צבאי בבורמה.