הרג החינוך, צנזורה שלא לצורך, פלישה לפרטיות, מאסר על רקע רומנטי, ציד מכשפות – חמש סיבות לצאת להפיכה אזרחית.
ממשלת אולמרט הגיעה לסוף דרכה כבר בשנה שעברה. בינתיים, נזקי הממשלה הזו כבר פוערים סדקים עמוקים בחברה הישראלית ומחסלים אט-אט את היסודות הדמוקרטיים בחברה. אין זה מקרה שדווקא ממשלה זו דנה בחלופות לשיטת השלטון הקיימת ביוזמתו של אדם כאביגדור ליברמן, או שדווקא ממשלה זו הכריזה מלחמת חורמה מסוכנת מאין כמותה על בית הדין הגבוה לצדק. ממשלת אולמרט היא ממשלת ההמון המוסת, המשולהב, הגאה. זו אותה ממשלה שהצליחה לשכנע את הציבור בארץ שלשלוח פליטי ג'נוסייד חזרה למותם זה המעשה הנכון למדינה היהודית, שמקדישה מיליונים לחגיגות פסאודו-פטריוטיות כשכל הציבורים נאנקים תחת מדיניותה הכלכלית, שחזרה בה מכל הבטחותיה לבוחרים בלי למצמץ. זו הממשלה שעתידה להפעיל צנזורה גם כאשר לא מדובר בסכנה ברורה ומיידית, שהעבירה חוק שמאפשר למשטרה שלה לדלות כמעט כל פיסת מידע אפשרית על כל אדם, שחלקים ממנה מנסים למנוע את חופש ההפגנה, בזמן שחלקים אחרים עושים דה-לגיטימציה מלאה לציבור הלא-יהודי בישראל. אם לא נתעורר עכשיו, אם הציבור הישראלי הדומם לא ייקח חזרה את האחריות לגורלו, אפשר כבר לקבוע שלט קטן בדיוטי פרי בנתב"ג – "האחרון שיוצא, נא לכבות את האור".ממשלת אולמרט הגיעה לסוף דרכה כבר בשנה שעברה. בינתיים, נזקי הממשלה הזו כבר פוערים סדקים עמוקים בחברה הישראלית ומחסלים אט-אט את היסודות הדמוקרטיים בחברה. אין זה מקרה שדווקא ממשלה זו דנה בחלופות לשיטת השלטון הקיימת ביוזמתו של אדם כאביגדור ליברמן, או שדווקא ממשלה זו הכריזה מלחמת חורמה מסוכנת מאין כמותה על בית הדין הגבוה לצדק. ממשלת אולמרט היא ממשלת ההמון המוסת, המשולהב, הגאה. זו אותה ממשלה שהצליחה לשכנע את הציבור בארץ שלשלוח פליטי ג'נוסייד חזרה למותם זה המעשה הנכון למדינה היהודית, שמקדישה מיליונים לחגיגות פסאודו-פטריוטיות כשכל הציבורים נאנקים תחת מדיניותה הכלכלית, שחזרה בה מכל הבטחותיה לבוחרים בלי למצמץ. זו הממשלה שעתידה להפעיל צנזורה גם כאשר לא מדובר בסכנה ברורה ומיידית, שהעבירה חוק שמאפשר למשטרה שלה לדלות כמעט כל פיסת מידע אפשרית על כל אדם, שחלקים ממנה מנסים למנוע את חופש ההפגנה, בזמן שחלקים אחרים עושים דה-לגיטימציה מלאה לציבור הלא-יהודי בישראל. אם לא נתעורר עכשיו, אם הציבור הישראלי הדומם לא ייקח חזרה את האחריות לגורלו, אפשר כבר לקבוע שלט קטן בדיוטי פרי בנתב"ג – "האחרון שיוצא, נא לכבות את האור".
שלא נדע. ממשלת אולמרט מכה מכת מוות בחינוך. זה התחיל בשנה שעברה, כאשר תחת מסקנות וועדת וינוגרד הראשונה, שלא אומצו מעולם, מינתה ממשלת אולמרט, בניגוד לכל כללי הרציפות השלטונית, ועדה קרואה בראשות פוליטיקאי, בה ישבו רוב מוחלט של כלכלנים, לקבוע את עתיד החינוך הגבוה בישראל. מסקנותיה של הוועדה היו ידועות עוד טרם ישבה ישיבה אחת. קיצוץ בחוגים "לא רווחיים" והעלאת שכר הלימוד היו שתיים עיקריות. מוביליות חברתית? את צחוקם של פקידי האוצר המדושנים ניתן לשמוע מהדהד למרחוק. חינוך גבוה למי שיש לו, חינוך מינימלי למי שאין לו. פערים בחברה יוצרים שכבות ממורמרות ואליטות, וגם אלה וגם אלה טובות לשלטון. האליטה מצביעה בעד מי שנתן לה את הכוח, ואילו השכבות הממורמרות בעד מי שמבטיח להן שוויון. מבטיח – לא מקיים.
אחר כך נפנו פקידי האוצר להתעלל במורי ישראל. הם צפו במורים נאבקים את המאבק הארוך ביותר בהיסטוריה של ישראל, ובמקום להידבר עם האנשים שאמונים על חינוך ילדינו, דרסו אותם בכוח צווי בית משפט. לא אכפת לפקידי האוצר כמה איכותי יהיה החינוך של ילדי ישראל. הרבה יותר קל לשלוט על המון משולהב ובשביל זה אין צורך במשכילים. תשאלו את הקמאר רוז'. חוק נהרי המעודד את הפרטת מערכת החינוך עולה בקנה אחד עם התפיסה הזו. חינוך ציבורי לעניים, חינוך פרטי לאליטות.
ולמי שהיה ספק שיש כאן דפוס, כבר 9 שבועות לא מתקיימים לימודים באקדמיה. יותר ויותר סטודנטים פשוט מוותרים על שנת הלימודים הזו. האוצר אפילו לא מדבר עם המרצים – הוא שלח את ור"ה לעשות את העבודה השחורה בשבילו. בריחת מוחות? זה מעניין את מי שבאמת אכפת לו מהחינוך הגבוה. ממשלת ליברמן-אולמרט לא עונה להגדרה הזו.
ההשלכות של מעשיה של ממשלת אולמרט בתחום החינוך הולכות ללוות אותנו שנים רבות. מדובר בנזק עמוק לחברה הישראלית, נזק שתוצאותיו לא נמדדות במבחן פיז"ה, אלא בסוג המבוגרים שיאכלסו את המדינה הזו בעוד חצי דור. ילדינו ישלמו את מחיר המדיניות השערורייתית של הממשלה הזו. בתחום החינוך זה בולט במיוחד.
צונזר. ממשלת אולמרט הולכת להפעיל צנזורה במקום שבו לא רק שאין סכנה ברורה ומיידית, לעתים קרובות אין סכנה כלל. אני מדבר על הצעת החוק 892, חוק חסימת אתרים, שכבר נדונה כאן. צנזורה הוא כלי נשק מסוכן מאין כמותו. מרגע שהשימוש בו נעשה פזיז, נחצה הגבול לסתימת פיות מסוכנת. הממשלה שמסיתה כנגד משתמטים עלולה לחסום מחר בבוקר תכני אינטרנט של אתרי שמאל קיצוני. לא בכדי קבע השופט אגרנט כבר בראשית דרכה של המדינה כי צנזורה יש להפעיל רק במקרים של סכנה ברורה ומיידית בעצם הפרסום.
המוסרנות של החוק הזה זועקת לשמים. המשנה לראש הממשלה הוא עבריין מין מורשע, אבל הממשלה הזו מנסה למנוע מאזרחיה גישה לאתרי פורנוגרפיה. הממשלה הזו הצביעה בעד יציאה למלחמה מבלי לקבל הערכות מדויקות ממערכת הביטחון, אבל הממשלה הזו מנסה למנוע מאזרחיה גישה לאתרי הימורים. חלק מחברי הממשלה הזו מגרשים למותם פליטי ג'נוסייד, אבל הממשלה הזו מנסה למנוע מאזרחיה גישה לאתרים בהם יש אלימות. הצעת החוק מנוסחת רע, מסוכנת ומעידה על בורות מוחלטת. מה זה משנה? העיקר שנוכל להשתמש בסלוגן השחוק "חובתנו להגן על ילדינו" ושנשאיר את ש"ס בממשלה. ש"ס, מצדה, בסה"כ עושה את מה שהאליטות החרדיות מצפות ממנה. חוק חסימת אתרים נועד למנוע גישה למידע מהציבור החרדי, שראשיו מעוניינים לשמור את אנשיהם בורים ככל הניתן. את המחיר נשלם כולנו.
די לראות את הניסיון של שר התקשורת לעשות שימוש בחשיפת הפדופילים בערוץ 10 בניסיונו להצדיק את הצעת החוק הזו כדי להבין עד כמה הממשלה הזו היא ממשלת האספסוף. ראשית, אתרי פדופיליה הם כבר אינם חוקיים. שנית, אין כל דרך לסנן תכנים בצ'אט, אלא אם חוסמים את הצ'אט כולו. ולבסוף, הרי בזכות העובדה שלא הייתה החסימה שמה המשטרה 10 עבריינים מאחורי סורג ובריח. דווקא את מקור המידע הזה יש לקחת לה? את האספסוף זה לא מעניין. מפחידים אותו בפדופיליה וילדים – הם כבר יגיבו בהתאם. זה עבד עם בג"ץ, לא?
האח הגדול מפקח. ומנגד, חוק שיאפשר גישה קלה למידע אישי ורב על כל אחד מאתנו עבר בלי כל בעיה. הנימוק לחוק – מניעת פשעים עתידיים. כמובן, במקום להשקיע כסף בפיתוח המודיעין המשטרתי המפגר, בהגברת הנוכחות המשטרתית ובשיפור החומר האנושי במשטרה, כמו גם בהגברת האכיפה במקומות בהם היא נעדרת, במקום כל אלה מעדיפים לפגוע בפרטיות של כולנו. התמונה של ממשלה שיכולה לחסום כל תוכן, מטפשת את אזרחיה ומפעילה "שטאזי" בעל גישה לא מוגבלת למידע היא לא מלבבת, בלשון המעטה. אם כל שוטר יכול לדעת איפה ישבתי לצהריים בשבוע שעבר, מי מבטיח לי שלא ייעשה במידע שימוש כנגדי? כבר ראינו איך שוטרים שעוברים על החוק מקבלים את גיבוי האספסוף והשר הממונה. כשזעם האספסוף יעבור, למשל, לארגוני שמאל, מי מבטיח לנו שאיזה עבריין במדים לא ינסה לפגוע בראשי תנועות שמאל? העיקר שנהיה בטוחים מפני פשיעה עתידית, גם אם לא נדע על סמך מה בדיוק נקבעת סבירות לפשיעה כזו.
עלולה להתאהב. רק בישראל השולחת פליטים למותם, תיירת הוחזקה במעצר מפני שהיא עלולה להתאהב בידידה הישראלי, והם עוד עלולים, ר"ל, לרצות להקים יחד בית. מי שנתן לממשלה דריסת רגל בפרטיות של כולנו, אל יתפלא כאשר אותה הממשלה מחזיקה במעצר את ידידיו עד שתשתכנע שאין ביניהם כוונות רומנטיות. כי כשהדלת לחדור לנו לחיים נפתחת, הפיתוי לשימוש בה הוא פשוט גדול מדי.
למה שחררנו אתכם?! וברקע לכל זה, מסע ההסתה המתלהם כנגד אותם חיילים שצה"ל שחרר, אבל לא מפסיק להתלונן על זה. אין משתמטים בישראל. יש חיילים שהצבא שחרר. יש גם כ-30 חיילים בשנה שהצבא לא שחרר ושמו נפשם בכפם. מה זה משנה? האספסוף לא אוהב עובדות, הוא אוהב שלטים על אוטובוסים בכחול לבן שבהם מספרים לו שישראלי אמיתי הוא רק זה שהתגייס. לא זה שמשלם מיסים, שמצביע, שנאבק למען מדינה טובה יותר. לא. ישראלי אמיתי הוא מי שלבש מדי צבא במשך שלוש שנים. ממשלת אולמרט לא עוזבת את הנושא הזה כי היא ממשלת אספסוף, והאספסוף ממהר להתגייס למען הצבא שלו. וככה, במדינה שאין בה משתמטים, שונאים את המשתמטים. יש אויב משותף, יש כבר כמה הצעות חוק דראקוניות כנגדו. במקומות אחרים בעולם, בזמנים אחרים בעולם, אם אמרו עליך שאתה קומוניסט החיים שלך נגמרו. בישראל, כנראה שבקרוב נחליף "קומוניסט" ב"משתמט".
ככה מתפוררת לה הדמוקרטיה הישראלית לנגד עינינו. הציבור שלא יוצא לרחובות לדרוש בחזרה את שהממשלה הזו גזלה ממנו הוא חלק מאותו אספסוף שממשלת אולמרט מכוונת עצמה אליו. זה הזמן לעשות מעשה, אולי אפילו קצת מאוחר מדי. אלו הן חמש סיבות מצוינות לצאת לרחובות.
ומלבד זאת, עדיין משתולל משטר צבאי בבורמה.
19 דצמבר, 2007 ב 10:27
לגבי החינוך - אסור לשכוח מי באמת אחראי למצב החינוך. חטאה הגדול של ממשלת אולמרט - ואין ספק שמדובר בחטא גדול - הוא שלא השיבה לאחור את מסע ההרס של ביבי-לבנת-תירוש, שקיצצו ביד אכזרית ורמה (גם) במערכת החינוך הישראלית.
19 דצמבר, 2007 ב 15:38
מצד אחד כשאני קורא את הפוסט ברפרוף אני מקבל את הרושם שאתה צובע את התמונה בשחור כשלמעשה המציאות אפורה. מצד שני כשאני עובר על מה שאמרת באופן מפורט אני לא יכול שךא להסכים עם רוב האבחנות שלך
19 דצמבר, 2007 ב 15:39
אופס, התכוונתי להגיד "אני לא יכול שלא להסכים עם רוב האבחנות שלך"
24 דצמבר, 2007 ב 3:33
דרומי - לא מדויק. נזקיה של לימור לבנת, חמורים ככל שהיו (דו"ח דברת היה אחד המשגים הגדולים שנעשו כאן בכל תחום שהוא), לא מתקרבים לנזקים שמחוללת מחזיקת התפקיד הנוכחית. את אינוס ההשכלה הגבוהה, את חוק נהרי, שגוזל ממרבית ילדי ישראל רק כדי לתת למיעוט מיוצג היטב, את תהליכי ההפרטה של המערכת - כל אלו מחוללת הממשלה הנוכחית.
חזי - אני חושב שאני אקבל את זה כמחמאה.
24 דצמבר, 2007 ב 21:20
נמרוד - אכן הגיע הזמן למהפכה. לא הפיכה, מהפכה.
לפיכך, אתה מוזמן (יחד עם שאר הקוראים/ות) לכנס של התנועה לדמוקרטיה ישירה. לפרטים ראה:
http://www.myvote.org.il/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A1
חוץ מזה, העיצוב החדש של הבלוג נאה ביותר. (וזה שאפשר להגיב באופן חופשי - ממש תענוג!)
24 דצמבר, 2007 ב 22:03
אורי, תודה רבה על המחמאות.
אני מכיר את התנועה לדמוקרטיה ישירה, וסבור שיש לא מעט כשלים (שתקצר היריעה מלפרט, זה בהחלט יכול להיות נושא לפוסט נפרד) בכמה מתפישות הבסיס שלה. בקצרה אומר שאינני סבור שהתשובה נמצאת שם. אני כן מאמין שהציבוריות הישראלית הפכה שותקת (ולא, הפגנה בכיכר אחת ליותר-מדי-שנים איננה הוכחה נגדית) ויש להחזיר את הפעילות הציבורית החוץ-פרלמנטרית ופעילויות המחאה השונות, וכפעולת מחאה כזו אני מעריך את התנועה לד"י מאד.
25 דצמבר, 2007 ב 12:54
כל ביקורת שלא תהיה על אופק חדש מתגמדת לעומת דוח דוברת - שלא הכיל אף אחד מיתרונותיו של אופק חדש, אבל כלל את כל חסרונותיו ועוד רבים אחרים.
הבסיס לצורך בועדת שוחט הוא המשבר הכלכלי החמור שמערכת ההשכלה הגבוהה נמצאת בו - משבר שביבי ולבנת גרמו.
וכך בכל תחום.
25 דצמבר, 2007 ב 19:41
דרומי, זה שכתוב של ההיסטוריה.
ראשית, כי להבדיל מלבנת, שלא יישמה את דו"ח דברת, תמיר מיישמת את אופק חדש ואף כפוה אותו על המורים הר כגיגית.
שנית, המשבר של ההשכלה הגבוהה התחיל הרבה לפני ביבי ולבנת, ולהזכירך וועדת שוחט הראשונה קמה בתקופת ממשלת ברק.
יש כאן פוסט שעוסק בכשליה של השרה הנוכחית, שהם עמוקים בהרבה משל קודמתה מבחינות רבות - אם תרצה, תוכל לעיין בו.
26 דצמבר, 2007 ב 23:17
בוא נדייק.
לבנת מאוד רצתה ליישם את לבנת, היא לא הצליחה כי שמו לה מקלות בגלגלים.
אף אחד לא כפה את אופק חדש על המורים - הארגון היציג של המורים חתם עליו.
עוד תיקונים אתה צריך?
29 דצמבר, 2007 ב 10:19
דרומי, אם הארגון היציג של המורים חתם עליו, למה נמשך המו"מ עליו מאז?
http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-149674-00.html?tag=10-10-08, למשל
הבנתי שאתה נהנה לשמש אדווקט של הפסאודו רפורמה המטונפת הזו, שעניינה, כמו כל מה שנוגעת בו השרה הנוכחית, הפרטת החינוך במהירות הגבוהה ביותר האפשרית; ראוי היה שתגן על עמדתך זו ולא תתקוף עובדות פשוטות.
לימור לבנת לא הוציאה צווי מניעה למורים שובתים (צווי מניעה נועדו לשירותי חירום. אבל כשחברת חשמל שובתת, אף אחד לא יעז להוציא לעובדיה צווי מניעה. יש כאן עמדה מוסרית בהתנהלות האוצר ששרת החינוך חייבת הייתה לפעול נגדה), למשל.
30 דצמבר, 2007 ב 9:40
החלף 'חתם' ב'הוסכם במשא ומתן שעדיין מתנהל'. הטיעון נותר על כנו.
16 ינואר, 2008 ב 11:25
שימו לב שההסכם עם ההיסתדרות הוא היחיד שהושג במשא ומתן עינייני בלי צורך בשביתה כוחנית, וזה לבדו הישג רציני במקומותינו.