פבר' 25 2008
האורתודוכס החילוני
יוסי גורביץ כתב פוסט מעולה שמביע את עמדתו לגבי התלמוד. לגבי סגנון הכתיבה הרהוט והקולח של גורביץ, כמו גם לגבי ידיעותיו ההיסטוריות והיכרותו את התלמוד מלגו ומלבר, אין בכלל עוררין. אבל גורביץ הוא גם יוצא בשאלה, והוא כותב על היהדות כמי שסרגלו של המלמד עוד מונף מעליו. היהדות שלו היא אחת, מונוליתית ואחדותית, בבסיסה תלמוד, גזענות וקסנופוביה וממנו צומחים פירות הביאושים. וראיית העולם הזו מחייבת שלילה של הציונות - אם מאמינים בה, הציונות היא דחיקת הקץ ואם דוחים אותה, לציונות אין בסיס פרימורדיאלי להשען עליו. ואכן, בחלק האחרון של המאמר של גורביץ (ובהחלט, מדובר במאמר יותר משמדובר ב"פוסט") זה בדיוק מה שעושה גורביץ.
ולכן, גורביץ כותב: "המשכילים והרפורמטורים שצצו בגרמניה עם האמנציפציה, נדחו – כרגיל – מתוך היהדות, וגם הם לא עסקו בביקורת שיטתית של התלמוד. היהודים – גם החילונים והציונים שבהם – לא פירקו את התלמוד לגורמיו, לא חשפו את זוועותיו לאור השמש, משום שפעולה כזו הוציאה אנשים מכלל היהדות". וכאן, בדיוק בנקודה הזו, נחה המחלוקת ביני ובינו.
הזרם היהודי הגדול ביותר היום הוא הזרם הרפורמי. הרפורמה יצרה יהדות שאינה רבנית, יהדות שאין בה את המיזוגניה, הקסנופוביה וההומופוביה התלמודית-רבנית. הרפורמים פירקו את התלמוד וארון הספרים היהודי לגורמים, נטרלו השפעות מזיקות או לא רלוונטיות ויצרו קאנון יהודי חדש, שבמובנים רבים הוא לאומי יותר משהוא דתי במובן האורתודוכסי של המילה.
"מי שאומר שהוא יהודי, אבל לא מצליח ליצור תוכן יהודי שאיננו העתק חיוור של הומניזם מערבי שמעולם לא נקלט משום שיסודותיו לא הוכנו, מוצא עצמו בנחיתות אידאולוגית איומה מול מי שיודע שהוא יהודי ומשוכנע שהוא יודע למה", כותב גורביץ, אולם הדברים אינם חדים כפי שהוא מציע. התנועה ליהדות מתקדמת אומרת שהיא יהודית ומייצרת תוכן יהודי הומניסטי (ודוק: לא מדובר בהעתק חיוור של ערכים מערביים, אלא במתן ביסוס יהודי - בכתובים, בפסיקות ובעקרונות היסוד - לערכים הומניסטיים מודרניים). וחשוב מכך - התוכן שלה נקלט היטב, נקלט הרבה יותר מהתוכן האורתודוכסי היום - בין היהודים, הרבה יותר מגדירים עצמם כרפורמים מאשר כאורתודוכסים. זו תנועה שחבריה ורבניה יודעים שהם יהודים ומשוכנעים שהם יודעים למה - והם בונים את סוג היהדות שגורביץ לא מוכן לראות כיהדות. במובן מסוים ומהזווית הזו, גורביץ לוחם באיש קש - הוא מגדיר מהי יהדות לפי תפישת העולם האורתודוכסית ואז תוקף את היהדות כולה, במקום את האורתודוכסיה. וככזה, גורביץ הוא אולי חילוני (וייתכן שהוא היה מגדיר זאת כ"לא יהודי") - אבל הוא אורתודוכס למופת.
העם היהודי קיים, הוא לאום בעל אספירציות לאומיות מובהקות. למעשה, הלאום היהודי מונוליתי ואחדותי בהרבה מהאמונה הדתית היהודית, ויציב ממנה. רואים עצמם כנמנים עליו גם חילונים גמורים, אפיקרוסים להכעיס בעלי תפישת עולם שפינוזיסטית-ניטשיאנית שגאוותם בחילוניותם. הציונות החלה מכאלה, כפי שכותב גורביץ עצמו, שבזו ליהודים הרבניים, שחיללו שבת כאידאל. הרצל לא היה יהודי טוב, מבחינת הרבנות, הוא היה רגל וחצי בתוך הנצרות. אבל עדיין ראה את עצמו נמנה על הקהל היהודי, וראה לעצמו חובה לפתור את הבעיה היהודית - בכך הגדיר חוזה המדינה, לטוב ולרע, את תחושת הזיקה הלאומית הלא-דתית של היהודי.
די לתת מבט אחד בתהליך הגיור הרפורמי כדי להבין שמדובר בתהליך של קבלת לאומיות חשה הרבה יותר משמדובר בתהליך של המרת דת במובנה המקובל. אף אחד לא מצפה ממי שהתגייר אצל הרפורמים לצאת מהתהליך כשהוא חובש ירמולקה, או אפילו כאשר הוא לובש ציצית. לא, התהליך הוא חיצוני הרבה פחות ופנימי הרבה יותר; המתגייר הטרי מקבל על עצמו שותפות גורל עם שאר היהודים, מקבל על כתפיו את עול ההיסטוריה היהודית, מקבל על עצמו זיקה לבני קבוצה אותם אינו מכיר, מונה עצמו על כלל המונם. הליכי ההתאזרחות במדינות מערביות רבות מורכבים בדיוק מזה.
בפרובינציה הישראלית היהדות הרבנית-אורתודוכסית, על אף שמספר האנשים הנמנים עליה קטן, היא זרם מרכזי - אפיקורסים רבים רואים, כמו גורביץ עצמו, ביהדות הרבנית את זו היחידה. אבל ישראל היא מדינתו של העם היהודי - וזה בחר כבר מזמן. ההעדפה הברורה של היהודים היא לזרמים הרפורמים והקונסרבטיבים, לשימורה של המסורת היהודית מבלי לשמר את ערכי המאה ה-12, ליצירת חיבור היסטורי-תרבותי בין דיוויד האמריקאי למלך דוד, מבלי להירתע מסיפור בת שבע, מבלי לשמר ערכים מיזוגנים או קסנופובים. גורביץ כותב היום בשפה בה כתב שלמה המלך - אם זו לא קבלת החיבור בין הציונות לבין בסיסה הקדמון, אין לי מושג מה כן.
גורביץ גם שוגה לגבי נישואים מחוץ לקבוצה - למעשה, הישראלים שמתחתנים עם לא יהודים (שלא לדבר על הקורה עם יהודים בעולם הגדול) הולכים ורבים. האורתודוכסיה אולי מנסה למנוע את התהליך הזה, אולם היא מאיצה אותו ביחסה המחמיר - ולא לחלוטין לא במתכוון. האורתודוכסיה מנסה לקעקע את האפשרות הלאומית-יהודית, באופן בו רק מי שהוא יהודי אורתודוכסי יכול להמנות על העם הזה לטווח הארוך. הרפורמה של ימינו היא הריאקציה שגורביץ מדבר עליה, היא פשוט לא בכיוון שהוא היה רוצה - הוא היה רוצה לראות ריאקציה אומתית-ישראלית, כזו שחבריה מפסיקים לראות עצמם כקשורים לאברהם אבינו ומתחילים לראות את שחר ימיהם בהחלטה של האומות המאוחדות - במקום זה, היהודים ממשיכים לראות עצמם כיהודים, הם פשוט דוחים את ההגדרה האורתודוכסית של המילה.
כשכתבתי שהתנ"ך הוא ספר כפירה ומינות, לא כיוונתי לדברים שגורביץ כתב. כיוונתי לכך שהתנ"ך לא הגדיר דת - הוא שימש בסיס (ליותר מאחת), כיוון והיסטוריה, אבל הוא לא תחם אותה, לא הגדיר מיהם הנמנים עליה, ויותר משהוא הגדיר את הדת היהודית הוא הגדיר את הלאומיות. בקרוב, ככל שהזרם הרפורמי יגדל (וקצב התפשטותו, אפילו כאן, מסחרר ממש), גם התלמוד במתכונתו הנוכחית יפסיק לתחום את היהדות. האורתודוכסיה היא כת קוריוזית, ממש כמו האורתודוכסיה הנוצרית (גם אם באיחור). העתיד נמצא בבית דניאל, ואף בניזרי בעולם לא יוכל למנוע את זה. המונופול על היהדות יוצא מידיו של הרב עובדיה וחוזר לידי היהודים. מי שרוצה לחזות בפלא - יהדות ערכית, בעלת זיקה למסורת ולערכים אוניברסליים, יהודים עוטי כיפה שמבקשים מעושה שלום במרומיו לעשות שלום על כל יושבי תבל, שאומרים ברכת אבות ואימהות - מוזמן לבית הכנסת הרפורמי בצור הדסה בשישי בערב, אני נושא דבר תורה. מותר להגיע עם רכב.
ומלבד זאת, עוד משתולל משטר צבאי בבורמה.
יפה דרשת
ומשיח בא
על אפם וחמתם
יפה טענת
יפה מאוד. המאמר של יוסי גורביץ אכן היה מרתק, אבל אתה השלמת את הנקודה שהיתה חסרה בו.
הערה אחת - הרפורמים בארה"ב, ובה בלבד, הם הרוב, כארבעים אחוזים, מאלו המזוהים עם זרם כלשהו, כלומר, חברים בבית כנסת. אז כן, זה בהחלט הזרם היהודי הדתי הגדול בעולם, אך לא בטוח שרוב היהודים הם רפורמים, אם לזה התכוונת כשכתבת ש"הזרם היהודי הגדול ביותר היום הוא הזרם הרפורמי." יכול להיות שגם היהודים שאינם שייכים לקהילות רפורמיות בצפון אמריקה קרובים יותר בהשקפתם להשקפה היהודית הרפורמית, אבל אני לא בטוח שיש לנו ממש דרך לדעת את זה.
@דברים: הרפורמים מהווים גם רוב בקרב יהודי אירופה.
כמו כן, כשכתבתי שהזרם היהודי הגדול ביותר הוא הרפורמי, התכוונתי בדיוק לכך - מבין היהודים (ככל הידוע לנו היום), יותר אנשים מגדירים עצמם כרפורמים מאשר כלא מזוהים, חילונים, מסורתיים, קונסרבטיביים, אורתודוכסים (כל הזרמים גם יחד), ניאו רפורמים ואוניברסליסטים. נכון, יותר יהודים מגדירים עצמם כלא-רפורמים מאשר כרפורמים, אבל זה כבר משחק במספרים - מה יש במשותף בין האוניברסליסטים והאורתודוכסים?
אני יודע שזה לא הדיון פה, אבל זה לא מדוייק.
יש בארה"ב 5.3 מיליון יהודים. 1.2 מיליון מתוכם משוייכים לתנועה הרפורמית. הם 40% מהמשוייכים לקהילות בארה"ב. זה אומר, בחשבון פשוט, שיש יותר לא משויכים בארה"ב מאשר רפורמים. שוב, ייתכן שחלקם רואים את עצמם כרפורמים (אגב, יש שיגדירו את עצמם כ "reformed" ולא כ"reform"), אבל הם לא שייכים לתנועה הרפורמית, ולא מתועדים ככאלו.
@דברים: אני אשמח לראות מהיכן אתה שואב את נתוניך. נכון ללפני חמש שנים, 2 אחוזים מיהדות ארה"ב הגדירו עצמם כנטולי שיוך תיאולוגי. 8 אחוזים הגדירו עצמם כאורתודוכסים, וכ-45 אחוזים הגדירו עצמם כרפורמים, מספר דומה כקונסרבטיביים. הנתונים העדכניים יותר (2006) שאני יושב עליהם מהתנועה ליהדות מתקדמת מדווחים על מספרים דומים. אם נוסיף על זה אחוז מעט יותר גבוה בקרב יהדות קנדה, אירופה ואוסטרליה, נקבל רוב רפורמי ברור. כך או אחרת, יש הרבה יותר לא-אורתודוכסים מאשר אורתודוכסים, כך שהטיעון מול גורביץ עומד.
הבעיה היא שהיהדות האורתודוכסית רואה עצמה בתור היהדות היחידה שהיא נכונה ואמיתית ומנסה למנוע מכל זרם אחר דריסת רגל אפשרית.
בוריס: בוודאי. זה בדיוק העניין - הם כבר לא מחליטים.
בקרוב מאד מדינת ישראל תצטרך לקבל החלטה. היא תצטרך להתמודד עם שאלה נורא בסיסית - האם היא מקבלת את היהדות רק בגירסתה האורתודוכסית (וקראו לי דמגוג, אבל מי שרואה את חב"ד בתור תנועה יהודית אבל את הקונסרבטיבים כמינות… נו, אני חושב שזה די ברור) ובכך מסיימת את תפקידה כמדינת היהודים והופכת למדינת הישראלים, על ידי ניכורם של בני העם שבחרו באורח חיים רפורמי (ובגלל שדברים הכניס כאן סימן שאלה ואני לא יודע מול אילו נתונים הוא יושב, נעזוב רגע את ה"רוב". יותר יהודים בחרו באורח חיים לא אורתודוכסי, גם אם משמיטים את החילונים וחסרי הדת), או שהיא נותנת לאורתודוכסיה את הבעיטה שהיא הייתה צריכה לקבל מזמן.
1,000 חתונות ב-2006 נערכו ע"י רב/ה רפורמי/ת. התנועה ליהדות מתקדמת בארץ צומחת במהירות. בחו"ל היא כבר מבוססת וידועה. הבנים של אלו שנישאו בנישואים רפורמים, אם לא יוכלו לקיים, למשל, חיי אישות בארץ (שלא לדבר על מצב שבו בניה של גיורת רפורמית לא יוכלו לקבל עלייה מתוקף שבות), יניפו גרזן כריתות על הקשר שלהם למדינת ישראל, וזה יהיה סופה של היודנשטאט. ניצחון של האורתודוכסיה הוא הפסד של הציונות. לכן, לי נראה שהאורתודוכסיה תפסיד. או לפחות, כך אני מקווה.
ניסיתי לכתוב תגובה 3 פעמים ובלוגלי מסננן אותי… יכול להיות שהוא חולה.
אני אנסה שוב עוד מעט…
אוקיי, כנראה שבלוגלי לא מאשרים לי לכתוב תגובה עם לינקים, אז תאלץ להאמין לי שבתגובה המקורית שלי גם יש לינקים.
ברור לחלוטין שיש יותר, הרבה יותר, לא אורתודוקסים מאשר אורתודוקסים. מעבר לכך, בחו"ל האורתודוקסים, על מיניהם השונים, הם אפילו מיעוט יותר קטן משהם בארץ. גם ברור שהרפורמים הם הזרם הדתי הגדול ביותר.
אני, שוב, רק לשם הבהרה, מציין שהרפורמים הם רוב מבין המזוהים דתית, לא מכלל היהודים. בוא נתמקד בארה"ב (מספרי היהודים ברוב מדינות אירופה הם כל כך זניחים, מה גם שלא נכון שהרפורמים הם רוב שם. בגרמניה למשל, באופן פרדוקסלי, רק עכשיו מתחילה לצמוח הקהילה הרפורמית, שאגב, רובה מורכבת מיוצאי ברה"מ לשעבר). יש בארה"ב כ 5.3 מיליון יהודים. לפי האתר של התנועה הרפורמית בארה"ב 1.5 מיליון מתוכם הם רפורמים. זו הערכה מוגזמת (שגם בתנועה לא מתייחסים אליה ברצינות), וכנראה שהמספר יותר קרוב ל 1.2 מיליון, כשוויקיפדיה בכלל טוענת שזה 1.1 מיליון.
הרפורמים מהווים כארבעים אחוז מאלו ששיכים לבתי כנסת, ולפי סקר של ה UJC כנראה שזה פחות ויותר קרוב לשלושים אחוזים (תסתכל באתר שלהם תחת "סקרים")
1.2 שהם ארבעים אחוז בערך, או פחות, מצביעים שהרוב לא משויכים לאף קהילה.
כפי שכתבתי קודם, זה בהחלט ייתכן שרוב מבין הלא משויכים יעדיפו רב רפורמי או קונסרבטיבי על אורתודוקסי, אבל, לפחות מבחינת שייכות לקהילות, אין לנו דרך לדעת את זה.
בכל אופן, לא באתי לשלול את מקומה של התנועה ביהדות העולמית ובארץ, וכמובן שאני מסכים איתך על הטענה נגד ה"יהדות=אורתודוקסיה" שאתה מציין.
הבלוג מעביר אוטומטית כל תגובה שיש בה לינקים לאישור שלי. הסיבה שעשיתי את זה היא כדי למנוע ספאם. כיוון שכבר פרסמת את התגובה, אני רואה מעט צורך לפרסם אותה שוב, אלא אם כן תבקש אחרת.
אני יושב על נתונים מעט אחרים, אבל אתה יודע מה? זה בכלל לא האישיו. האישיו כאן הוא שאם ישראל לא תקבל את הרפורמה, היא תאבד את זכות הקיום שלה כמדינת הלאום היהודי. וכמובן, שתגובת הנגד שגורביץ מדבר עליה כבר הגיעה מזמן, ומצליחה לא רע.
ועל זה אני מסכם איתך לחלוטין, אז סבבה
תודה, ושבת שלום!
[…] גורביץ היא רק נדבך אחד נוסף במסכת השקרים הנבובים הזו (למשל), ורבון מודע […]