אפר' 17 2008
רוחץ בנקיון כפיו
הרב עובדיה יוסף, אותו עסקן פוליטי בעל הסמכה, הוציא פסק הלכה חדש ונפלא:"אין לחתום על כרטיס תרומת אברים (אדי) בשום אופן". יש כאן הכול חוץ מהלכה. יש כאן פוליטיקה בגרוש - הרבנים האשכנזים, ובראשם "פוסק הדור" אלישיב, התרגזו על תמיכתם של הרבנים הספרדים יוסף ועמאר בחוק מוות מוחי. וכמו שאפשר לראות בכל קרן רחוב צעירים מזרחיים לבושים במלבושי אציל פולני מהמאה ה-17, גם הפעם הרבנים הספרדים הכפיפו עצמם למרותם של האשכנזים. על הדרך, הפוליטרב יוסף, זה עם העיזים בנידה והחיטוט באף בשבת, ביטל עוד הזדמנות של האורתודוכסיה היהודית לצאת מהחשיכה שבה היא מצויה. אגב, זו ממש לא הפסיקה הפוליטית הראשונה.
ראוי היה שיקום הרב ויזכיר ל"מנהיגה הרוחני" של ש"ס את "כל המציל נפש" ואת "מים לשניים"; שיאפשר למדע הרפואה להציל חיים. האספסוף שהמליך את האיש עם השמלה נוהג לטעון כי אנחנו טובים משכנינו, לנו אכפת מחיי אדם. העובדות, מה לעשות, הן אחרות: בשם הדת, כזכור לי, נשלחו חיילים למשימה המסוכנת והמחפירה של לאסוף את חלקי גופות חבריהם בציר פילדלפי, למשל. ביהדות האורתודוכסית העיסוק האובססיבי הוא במת דווקא. מהמשיחיסטים השבתאיים של ליובאוויטש, עבור בכללי הלוויות המחפירים, אלה שבשמן חייל צה"ל יכול להקבר מחוץ לגדר ומותר להשחית גופתו של מקועקע וכלה באובססיה חפרועה שלהם לחלקי גופות.
מה שחתימה על כרטיס אדי אומרת היא שכשסיימתי להשתמש במשהו, אני מוכן שאחרים יעשו בו שימוש. וגם זה עקרון יהודי - זה נהנה וזה לא חסר - ועקרון אנושי ממדרגה ראשונה - כשיש בידינו להציל חיי אדם, עלינו לעשות כן. הפסיקה של הרבובדיה מעדיפה את שלמות קליפת המת על פני הצלת חיים. סולידריות חברתית? שותפות גורל? הצלת חיים? לא אצל הרבובדיה. תפישת העולם החרדית, הממתינה לבואו של משיח, מחייבת את העדפת המתים.
בינתיים, רחוק מאמצעי התקשורת, בלבן של מחלקות צבועות ירוק בבתי חולים, אנשים הממתינים לתרומות אברים ימשיכו להחזיר נשמתם לבורא. והרב יוסף? הוא ירחץ בנקיון כפיו.
ראשית, הרב עובדיה הוא לא בדיוק הדמות שממנו הייתי מצפה ליושר אינטלקטואלי.
שנית, אני חושב שהנקודה שהעלית לגבי איסוף חלקי הגופות היא נקודה חשובה מאוד - העובדה שאנו מסכנים חיים אזרחים כדי להשיג גופות/חלקי גופות (בין אם במצבע צבאי ובין אם בעסקה שבה אנו משחררים אסירים בתמורה לגופות חיילים) אינה הגיונית בעליל. ברור לי לחלוטין שמשפחות החללים עושיות להיות מעוניינות בכך, אך דומני שבמקרים כאלו השיקול המנחה צריך להיות לא לסכן אזרחים נוספים. (כמובן שאין הדברים אמורים לגבי מצב בו ישנם חטופים חיים)
זה די מוזר, כי נדמה לי שעובדיה הוא אחד מאלה שתמכו, בהתחלה, בתרומת איברים למרות שזה נוגד משהו ביהדות.