פתחון פה

ממשלת אולמרט הגיעה לסוף דרכה כבר בשנה שעברה. בינתיים, נזקי הממשלה הזו כבר פוערים סדקים עמוקים בחברה הישראלית ומחסלים אט-אט את היסודות הדמוקרטיים בחברה. אין זה מקרה שדווקא ממשלה זו דנה בחלופות לשיטת השלטון הקיימת ביוזמתו של אדם כאביגדור ליברמן, או שדווקא ממשלה זו הכריזה מלחמת חורמה מסוכנת מאין כמותה על בית הדין הגבוה לצדק. ממשלת אולמרט היא ממשלת ההמון המוסת, המשולהב, הגאה. זו אותה ממשלה שהצליחה לשכנע את הציבור בארץ שלשלוח פליטי ג'נוסייד חזרה למותם זה המעשה הנכון למדינה היהודית, שמקדישה מיליונים לחגיגות פסאודו-פטריוטיות כשכל הציבורים נאנקים תחת מדיניותה הכלכלית, שחזרה בה מכל הבטחותיה לבוחרים בלי למצמץ. זו הממשלה שעתידה להפעיל צנזורה גם כאשר לא מדובר בסכנה ברורה ומיידית, שהעבירה חוק שמאפשר למשטרה שלה לדלות כמעט כל פיסת מידע אפשרית על כל אדם, שחלקים ממנה מנסים למנוע את חופש ההפגנה, בזמן שחלקים אחרים עושים דה-לגיטימציה מלאה לציבור הלא-יהודי בישראל. אם לא נתעורר עכשיו, אם הציבור הישראלי הדומם לא ייקח חזרה את האחריות לגורלו, אפשר כבר לקבוע שלט קטן בדיוטי פרי בנתב"ג – "האחרון שיוצא, נא לכבות את האור". להמשך קריאה »

אם מישהו היה צריך הוכחה נוספת לתהליכי הפאשיזציה שהחברה הישראלית עוברת תחת שרביטו של הפקיד אולמרט, מלבד ההתעללות בפליטים, הרדיפה אחר מי שהעז לקלל חיילים, ציד המכשפות נגד המשתמטים, מינוי עבריין מורשע לתפקיד בכיר (בקישור האחרון אבד קרנף. אנא ילדים, מצאו אותו וצבעו אותו בצבעים עליזים), הצנזורה על האינטרנט ועוד שלל הישגים של ממשלת הזוועה הזו, הנה מגיעה הצעת חוק חדשה, שתבטל כל אפשרות של אזרח ישראל להיות גם אדם פרטי.

משטרת ישראל, אם ירצה המחוקק, הולכת להקים מאגר מידע בעל מנוע חיפוש שיכיל בתוכו כל נתון שרק חלמתם שאפשר לאסוף עליכם בלי שתדעו – למי התקשרנו, מתי, מאיפה, לאן גלשנו, איך ולמה. הגישה למאגר המידע הזה, שעצם הקמתו (קרי, איסוף המידע הזה) היא הפרה גסה של הפרטיות של כולנו, תבוצע בצו בית משפט, אלא אם השתכנע איזה קצין משטרה שמדובר בעניין דחוף. במדינה שבה ראש שירות הביטחון הכללי מודיע שיפעל כנגד כל מי שחותר לשנות את דמותה של ישראל – גם אם הוא פועל בדרכים חוקיות, זה יותר מקצת מלחיץ.

החוק הזה יכול להיות כלי ניגוח מסוכן מאין כמוהו. עיתונאי חרוץ מדי עולה על סיפור? מה הבעיה? נראה עד כמה הוא יתמוך בזכות הציבור לדעת שהוא מתקשר לשירותי מין בטלפון. ח"כ ערבי מתחיל להרגיש קצת בנוח מדי ולהעז לבטא את דעותיו? חיש קל ניתן להיכנס למאגר ולראות שהוא שלח הודעת טקסט לבן דוד של מחבל כזה או אחר, ולהלביש עליו תיק סיוע. מה שפעם דרש הליך ביורוקרטי שמעורבים בו רבים, הולך לדרוש עצימת עין של סגן ניצב אחד. ואת זה הרבה יותר קל לקנות.

ואין שום היגיון בחוק כזה, זולת האמירה שכל אדם הוא פושע פוטנציאלי בעיני מדינת ישראל. הנה רעיון מקורי – אולי במקום להשקיע משאבים במיגור הפשיעה הפוטנציאלית, תמגרו את זו שכאן? אולי במקום לחפש את מי שעלול להיות עבריין צווארון לבן, תתפסו את הפושעים שמתיישבים באופן לא חוקי בגדה המערבית, לעיני כל? לא. עם פושעים אלה מדינת ישראל מתעתדת להגיע להסכם.

פרטיותו של אדם איננה מותרות, היא הכרח. מותר לו, לאדם, שיהיו לו סודות – אפילו אם הם מהמדינה. באופן עקרוני, אין שום סיבה שהמדינה תדע למי התקשרתי, לאן גלשתי, מאיפה שלחתי SMS. מותר לי לעשות את כל הדברים האלה בלי שמשטרת ישראל תוכל לדעת שעשיתי אותם בקלות ובמהירות.

החוק הקיים, במסגרתו המשטרה חייבת להשיג צווים עבור המידע הזה, מהווה בלם ואיזון מצוין – הוא מערב כל כך הרבה אנשים, מסגרות שונות ולא תלויות, שכמעט בלתי אפשרי לנצל אותו לרעה. החוק החדש, על אף שהוא מתיימר להיות מלא איזונים ובלמים, למעשה הופך את המידע למאוד, מאוד נגיש – ומכאן, קצרה הדרך למצב אורווליאני.

תוסיפו החוק הזה להצעה של הדמוקרט הליברל ליברמן ואותו עבד כי ימלוך אולמרט לשנות את שיטת הבחירות, ותקבלו צעד נוסף, גדול וארוך, בתהליך הפיכתה של מדינת ישראל מדמוקרטיה לדיקטטורה. אפשר לפחות להתנחם בזה שלנו, אלה מאתנו שלא יברחו מכאן, יש מושבים בשורה הראשונה.

ומלבד זאת, עוד משתולל משטר צבאי בבורמה. בקרוב אצלנו?