מרץ 17 2008
המטורפים שבאנשינו נתנו את אות הפתיחה למערכה שלייבוביץ' ציפה לה, זו על אופייה של המדינה. בצעד בוטה ופשוט הם הכריזו מלחמה באופן רשמי על אזרחי המדינה הערבים, על מוסדות השלטון הנבחרים, על שלטון החוק, על הדמוקרטיה הישראלית, על עקרונותיה של מגילת העצמאות ועל יסודות הציונות. לא התפרעות, לא הפגנה, לא פריקת יצרים של בני נוער משולהבים. הכרזת מלחמה, חד וחלק.
פבר' 25 2008
יוסי גורביץ כתב פוסט מעולה שמביע את עמדתו לגבי התלמוד. לגבי סגנון הכתיבה הרהוט והקולח של גורביץ, כמו גם לגבי ידיעותיו ההיסטוריות והיכרותו את התלמוד מלגו ומלבר, אין בכלל עוררין. אבל גורביץ הוא גם יוצא בשאלה, והוא כותב על היהדות כמי שסרגלו של המלמד עוד מונף מעליו. היהדות שלו היא אחת, מונוליתית ואחדותית, בבסיסה תלמוד, גזענות וקסנופוביה וממנו צומחים פירות הביאושים. וראיית העולם הזו מחייבת שלילה של הציונות - אם מאמינים בה, הציונות היא דחיקת הקץ ואם דוחים אותה, לציונות אין בסיס פרימורדיאלי להשען עליו. ואכן, בחלק האחרון של המאמר של גורביץ (ובהחלט, מדובר במאמר יותר משמדובר ב"פוסט") זה בדיוק מה שעושה גורביץ.
ולכן, גורביץ כותב: "המשכילים והרפורמטורים שצצו בגרמניה עם האמנציפציה, נדחו – כרגיל – מתוך היהדות, וגם הם לא עסקו בביקורת שיטתית של התלמוד. היהודים – גם החילונים והציונים שבהם – לא פירקו את התלמוד לגורמיו, לא חשפו את זוועותיו לאור השמש, משום שפעולה כזו הוציאה אנשים מכלל היהדות". וכאן, בדיוק בנקודה הזו, נחה המחלוקת ביני ובינו.
פבר' 19 2008
עוד הצעת חוק אווילית: גלעד ארדן, שכבר הרבה זמן לא הגיש הצעת חוק דבילית, חבר ללאומן המחמד זבולון אורלב בהצעת חוק מטומטמת במיוחד. אוניברסיטאות, נאמר בהצעת החוק, יוכלו להעניק עדיפות בזכאות למעונות לבוגרי שירות צבאי.
מקוממת במיוחד הטענה, המובאת בשם השניים בכתבה, כי הצעת החוק נדרשה נוכח פסיקת ביהמ"ש המחוזי בחיפה, שפסל את השירות הצבאי כקריטריון. כלומר, הצעת החוק נדרשה כדי לעקוף את פסיקת בית המשפט - פסיקה, שכל תכליתה הוא מניעת אפלייה. לא בכדי משרד המשפטים מתנגד להצעה.
ינו' 29 2008
"תעזבו את ירושלים, תקיימו את המצעדים בסדום". כך פנה ח"כ אליהו גבאי (האיחוד הלאומני-מפד"ל) אל נציגי הקהילה הלהט"בית היום. נבחר הציבור הלז אמר את הדברים במסגרת דיון, שפנטסטי ממנו לא ניתן לדמיין בדמוקרטיה - דיון על חקיקה שתמנע מצעדי גאווה בירושלים.
ינו' 25 2008
אחרי שספג סטירה מעורך הדין אמנון דה הרטוך מפני שאמר עליו שהוא "גרוע מהנאצים" חוזר ח"כ יעקב כהן (יהדות התורה. דווקא השבוע שמעתי מרצה למחשבת ישראל טוען שהתורה היא ספר כפירה ומינות) לכור מחצבתו, עולם הדימויים הדמוני של שואת יהודי אירופה, וטוען בפני תלמידים מיבנה כי התנועה ליהדות מתקדמת (או בשמה הציבורי: הרפורמים) הביאה לשואה.
ינו' 01 2008
הפרטה בהילוך מהיר. משרד החינוך, בראשותה של ההוריקן המזיק יולי תמיר, החליט שיש משהו בדבריהם של המורים, שככל שמורה מרוויח יותר, אנשים איכותיים יותר רוצים ללמוד הוראה ותנאי הקבלה של הסמינרים יכולים לעלות. כמובן, משרד החינוך לא באמת מתכוון לשלם למורים יותר (למה להם? תמיד אפשר לאנוס את המורים לחזור ללמד), רק להקשיח את תנאי הקבלה בסמינרים. להמשך קריאה »
דצמ' 19 2007
ממשלת אולמרט הגיעה לסוף דרכה כבר בשנה שעברה. בינתיים, נזקי הממשלה הזו כבר פוערים סדקים עמוקים בחברה הישראלית ומחסלים אט-אט את היסודות הדמוקרטיים בחברה. אין זה מקרה שדווקא ממשלה זו דנה בחלופות לשיטת השלטון הקיימת ביוזמתו של אדם כאביגדור ליברמן, או שדווקא ממשלה זו הכריזה מלחמת חורמה מסוכנת מאין כמותה על בית הדין הגבוה לצדק. ממשלת אולמרט היא ממשלת ההמון המוסת, המשולהב, הגאה. זו אותה ממשלה שהצליחה לשכנע את הציבור בארץ שלשלוח פליטי ג'נוסייד חזרה למותם זה המעשה הנכון למדינה היהודית, שמקדישה מיליונים לחגיגות פסאודו-פטריוטיות כשכל הציבורים נאנקים תחת מדיניותה הכלכלית, שחזרה בה מכל הבטחותיה לבוחרים בלי למצמץ. זו הממשלה שעתידה להפעיל צנזורה גם כאשר לא מדובר בסכנה ברורה ומיידית, שהעבירה חוק שמאפשר למשטרה שלה לדלות כמעט כל פיסת מידע אפשרית על כל אדם, שחלקים ממנה מנסים למנוע את חופש ההפגנה, בזמן שחלקים אחרים עושים דה-לגיטימציה מלאה לציבור הלא-יהודי בישראל. אם לא נתעורר עכשיו, אם הציבור הישראלי הדומם לא ייקח חזרה את האחריות לגורלו, אפשר כבר לקבוע שלט קטן בדיוטי פרי בנתב"ג – "האחרון שיוצא, נא לכבות את האור". להמשך קריאה »
נוב' 19 2007
אז שוב עולה ומתלהט הוויכוח הישן - הילכו שניים יחד בלתי אם נועדו? האם תתכן מדינה יהודית ודמוקרטית? (מומלץ לקרוא את מאמרו של גדי טאוב בהקשר זה)
התשובה, כמו תמיד בנושאים האלה, אינה פשוטה. הדברים מסובכים במיוחד בכל האמור בתנועה הלאומית היהודית, שהבסיס המשותף לתושביה נתפס לרוב כבסיס דתי. האומר יאמר שכשם שאין לאום אנגליקני, אין באמת מקום לתפוס את היהדות כלאום.
המחקר בנושא הלאומיות ענף בערך כמו הלאומיות עצמה. עם זאת, ניתן למצוא בו כמה הסכמות בסיס שמשותפות כמעט לכל החוקרים. אחד מהם הוא התפיסה שהלאומיות היא עניין מודרני, שהגיע בערך יחד עם המהפכה התעשייתית, ויש שיאמרו שקשור בו. הציונות אכן נולדה בערך בתקופה זו, לקראת סוף המהפכה, יחד עם ההתעוררות הלאומית הכללית באירופה.
לכל הלאומים המוכרים כיום ישנו איזשהו מכנה משותף תרבותי, לעתים כזה המבוסס על מוצא משותף, כמו בדוגמה הגרמנית, ולעתים על בסיס זיהוי תרבותי, כמו למשל בליבריה. גם המכנה המשותף של התנועה הלאומית היהודית הוא תרבותי - לא (רק) דתי.
הצינות צמחה על רקע תנועת ההשכלה היהודית. בניגוד לנהוג לחשוב, תנועת ההשכלה לא שאפה רק להטמעות. היא חיזקה את הממד התרבותי-היהודי המשותף, עם גופים כמו האגודה לתרבות ומדע של היהודים והתנועה ליהדות מתקדמת, שראשיתה בתנועה זו.
הנקודה השנייה שכמעט כל החוקרים, מהובסבאום ועד הנדרסון, מאוחדים לגביה, היא שאחד המאפיינים של לאום הוא השאיפה הלאומית. מה שמבדיל את הפלשתינים מהדרוזים הוא שלמיעוט האתני הדרוזי אין שאיפות לאומיות (למעשה, התרבות הדרוזית מיסודה מקבלת על עצמה דין מלכות) ולאתנוס הפלשתיני יש - וזה מה שהופך את הפלשתינים לעם המחפש הגדרה עצמית, ואת הדרוזים לאתנוס.
ההכרה הבין לאומית בתנועה הלאומית היהודית, כמו גם בזיקתה החד-משמעית לארץ ישראל, ניתנה עוד לפני מלחמת העולם השנייה, לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה - בדמותה של הצהרת בלפור, אבל לא רק.
כשעצרת אומות העולם התכנסה והצביעה על כינונה של מדינה יהודית בשטחי ארץ ישראל (ודוק: המנדט שניתן הוא למדינה יהודית), לכך בדיוק היא כיוונה. היא הכירה בכך שיהודים ברחבי העולם עומדים על זכותם להגדרה עצמית כקהילה לאומית.
ולכן, כשיוסי גורביץ כותב משפט כמו: "וכאן הידיים המלוכלכות של הציונים: כשהם אומרים "מדינה יהודית", הם מתכוונים למדינה שתעניק הטבות לתושביה בני דת משה. או, בניסוח אחר, תפלה לרעה את כל השאר", הוא צריך לספק לכך הסבר טוב יותר. כי את המשפט הזה בדיוק ניתן להחיל על כל תנועה לאומית שהיא, ובקלות: כשהגרמנים מדברים על "מדינה גרמנית", הם מתכוונים למדינה שתעניק הטבות לתושביה הגרמנים. או, בניסוח אחר, תפלה לרעה את כל השאר".
כי מדינת לאום בהגדרתה היא מדינתו של לאום מסוים, ולא של לאום אחר. וטיעון ה"אפלייה" המשעשע הזה הוא הטיעון העיקרי של מיעוטים, איסלמיים לרוב, במדינות כמו הולנד ובריטניה, שם אותו גורביץ יוצא בחריפות נגדם.
שני טיעוניו העיקריים של גורביץ לוקים בבעייתיות חמורה. הראשון הוא שהמדינה הציונית מציבה קריטריון דתי כתנאי ללאומיות, והמטרה היא להגדיר את כל אלה שאינם יהודים ונגדם יש להפלות. אלא שגורביץ לא מדייק פעמיים: פעם אחת, בטענתו כי אדם לא יכול להיות יהודי ונוצרי, ומביא כדוגמה את האח דניאל. קודם כל, להביא פסק דין מ-1962, אחרי שאהרון ברק, למשל, קבע כי יהדותו של אדם יכולה להיקבע ע"י שופט בהתאם למגוון מרכיבים בזהות הזו, זו תמימות במקרה הטוב. שש שנים אחרי פסיקת בג"ץ ההיא, למשל, היה בג"ץ שליט - בג"ץ נתן הסכמה לרישומם של ילדים כחסרי דת אבל בני הלאום היהודי. שנית, גורביץ מתעלם מהעובדה שדוד אוסוואלד רופאייזן קיבל אזרחות ישראלית לבסוף וחי בסטלה מאריס. גורביץ גם מתעלם מכך שפסיקת בג"ץ בהקשר של האח דניאל עשתה דבר פורץ גבולות, הפוך לחלוטין ממה שגורביץ מיחס לה - היא ניתקה בין ההגדרה ההלכתית דתית להגדרה הלאומית היהודית. ולבסוף, גורביץ שוכח שחיים כיום בארץ אזרחים מתוקף שייכותם ללאום היהודי שאינם בני דת משה, ושאף אחד לא ידפוק על דלתו וייקח ממנו או מילדיו את אזרחותם אם ימיר את דתו. למעשה, המקרה של מי שהיה יהודי והמיר את דתו תקף רק במקרה של שבות.
הטיעון השני של גורביץ הוא טיעון הגזענות. החברה הישראלית היא גזענית, אבל גורביץ טוען שהגזענות הזו היא אינהרנטית להגדרת המדינה היהודית. קודם כל, הדברים צריכים להאמר - החברה בישראל היא גזענית (אגב, לא רק כנגד ערבים), ויש להאבק כנגד הגזענות הזו, אולם גורביץ לא מוכיח, כנראה כי אין הוכחה כזו, שמדינה יהודית בהכרח ובאופן אינהרנטי תפלה לא-יהודים. בדיוק לשם כך היא גם דמוקרטית. וצריך להיות ברור - המאבק לשינוי פניה של החברה הישראלית ולהעלמתה של הגזענות (שהולך וצובר הישגים, והמקל העיקרי בגלגלים שלו מגיע דווקא מההנהגה של המיעוט הפלשתיני-ישראלי) הוא צודק ונכון - אבל בשום פנים ואופן אין הוא אינהרנטי למדינת הלאום היהודית, בדיוק כשם שהאפליה כנגד יהודים בגרמניה של אמצע המאה שעברה לא הייתה אינהרנטית ללאומיות הגרמנית.
בין תפיסות שונות של המושג העמום "דמוקרטיה" לתפיסות שונות של מושג "יהדות", שגם הוא אינו חד משמעי, יש קונפליקטים. לא צריך לפחד מהם - צריך להתמודד עמם. כי הקונפליקט ופתרונו המבוקר והצודק הם מאבני היסוד של הדמוקרטיה, ובעצם - גם של היהדות.
ומלבד זאת, עדיין משתולל משטר צבאי בבורמה.
נוב' 06 2007
אלי ישי, יו"ר הסיעה הגזענית ביותר בכנסת, בא עם הברקה חדשה: לחון מחבלים יהודים. הנימוק: משחררים מחבלים פלשתינים, אז למה יהודים לא?
הבעיה העיקרית של משתמשי הנימוק הזה היא שהם נשענים על אקט שהם מתנגדים לו. הרי אנשי הימין מתנגדים לשחרורם של מחבלים פלשתינים וטוענים שהוא אינו מוסרי. כיצד יכול אקט לא מוסרי להיות העוגן המוסרי לאקט אחר?
אולם יתירה מכך, לטעון שמחבלים יהודים לא משוחררים זה פשוט לא נכון. מבצעי הטבח ההוא בכפר קאסם נידונו לתקופות מאסר של עד שבע עשרה שנים. הם ריצו עד שלוש לפני החנינה. ח"כ לשעבר אהוד יתום מהליכוד בוודאי יכול לספר לקוראים כיצד קיבל חנינה עוד לפני שהורשע בפרשת קו 300, יחד עם אברהם שלום ושני אנשי שב"כ נוספים שהיו מעורבים בהוצאה להורג. יתום, יש להזכיר, קיבל פקודה להרוג שני מחבלים כפותים, והוא ואנשיו ביצעו אותה למופת - במהלומות במוטות ברזל ובאבנים.
דב שילנסקי, יו"ר הכנסת לשעבר, שיחק אותה גיא פוקס מקומי וניסה להגניב פצצה למשרד החוץ. כבר ציינתי שהוא הפך ליו"ר הכנסת?
חברי "המחתרת הראשונה" (שממש לא הייתה הראשונה) התחילו לפעול בראשית שנות השמונים, תחילה במלכוד מכוניות של ראשי עיר פלשתינים. בניסיון לפרק מטען אחד נפצע בעיניו והתעוור סולימאן חירבאווי - חבלן בצה"ל. בשנת לידתי ב-1983 פרצו מחבלי המחתרת למכללה האיסלמית בחברון, רצחו שלושה ופצעו כפי עשר. השב"כ תפס אותם רק ב-1984, כשניסו למלכד אוטובוסים פלשתינים. כל חברי הכנופייה שוחררו עד 1990 - גם אלה שנדונו למאסר עולם.
כבר הוזכר כאן אוהד ברט, מחבל יהודי שניסה להתנקש בחייו של יוסי שריד והיום הוא מועמד לכנסת מטעם האיחוד הלאומי. אליו ניתן להוסיף את ישראל לדרמן, האיש שזכור בציבוריות הישראלית כשופך התה על יעל דיין. אותו לדרמן הורשע ברצח פלשתיני, ישב בכלא שנתיים ושוחרר. פעם נוספת חטף תינוק פלשתיני ותקף חייל. לדרמן היה מועמד לכנסת בתנועת "מולדת".
כך שהנימוק הרשמי של ישי מופרך מיסודו. אלא שהנימוק האמתי שלו, הוא-הוא הבעייתי. ישי קורץ לקוראי הבוז מבית"ר ירושלים, לאנשי הימין הקולני שעוד מנפנפים באגרופים צהובים, לדוד רותם שחושב שיש לשלול אזרחות ממי שלא ישרת בצה"ל (אל דאגה, הוא לא מתכוון לחרדים. הוא מתכוון לערבים ולחברים שלהם, השמאלנים יפי הנפש). לכבוד יום הולדתה השישים, מדינת ישראל מקבלת מש"ס מתנה לא מפתיעה כלל - גזענות, אפלייה וצרות מוחין. הבעיה היא שהיא לוקחת אותה.
ומלבד זאת, עוד משתולל משטר צבאי בבורמה
אוק' 30 2007
רוצים אסון הומניטרי: הישראלי הממוצע אוהב את הרעיון הזה, אוהב את הפטרונות שנידפת ממנו. לסגור לעזתים את החשמל. כי הציבור הישראלי הוא המון מוסת, והמון מוסת אוהב פתרונות פסאודו מתוחכמים של זבנג וגמרנו. כך הרי עובד הקו הלוגי של הישראלי המוסת - אם נסגור להם את החשמל, הם יסבלו מאד. הסבל שלהם יביא אותם להפסיק לירות קסאמים.
אחד המאפיינים הבולטים בחברה הישראלית זה שאנחנו לא לומדים. הרי הפעלנו את הלוגיקה הזו כל כך הרבה פעמים, ובכל פעם עמדנו המומים מול העובדה שהיא פשוט לא עובדת. ככה נולדו להם הסגרים והכתרים, ככה הבאנו את המחסומים לדרגות חדשות של חוסר אנושיות ועוד. אנחנו פשוט לא מבינים שככל שאוכלוסיה אזרחית סובלת יותר, כך הם כועסים יותר.
ירי טילים על אוכלוסיה אזרחית הוא פשע. לית מאן דפליג שאנשי שדרות לא צריכים לחיות בפחד ואימה מרקטות. אולם ניתוק החשמל על מאות אלפי אזרחים הוא מעשה חסר פרופורציה, שלא לדבר על כך שהוא לא אפקטיבי. ניסיון העבר מראה שההיגיון הפלסטיני לא עובד כפי שהיינו רוצים שיעבוד. כשישראל פוגעת בהם, הם לא מאשימים את חמאס או פת"ח, אלא את ישראל. ובהחלט ייתכן שלמשגרי הקסאמים יהיה אינטרס שישראל תמשיך בענישה קולקטיבית - הלגיטימציה הציבורית שלהם רק תגבר. כרגע, לפחות, בג"ץ מוכן להיות אויב העם שוב כדי לנסות למנוע את זירוז הצמיחה של דור חדש של מחבלים. אבל החברה הישראלית חייבת להפסיק להיות נלהבת כל כך ליצירת אסון הומניטרי.
רק האש עוד חיה: 51 שנים מאז הטבח ההוא בכפר קאסם, והישראלים לא לומדים. שבע שנים מאז אירועי אוקטובר 2000, והישראלים לא לומדים. שוב משתמשים באש חיה על אוכלוסיה אזרחית, שוב פצועים, שוב תירוצים. ולמה שנלמד?
המעורבים בטבח כפר קאסם נידונו לתקופות מאסר של עד 17 שנים. האחרונים שבהם שוחררו מהכלא לאחר 3 שנים. בישראל, הרג של ערבים אינו עבירה שמצדיקה ענישה חמורה. כל הסיפור שהתעורר עכשיו, של השחתת הכרם של המתנחלים, מחביא עובדה פשוטה - כשהושחתו עצי זית, המבצעים לא נתפסו מעולם. את משחיתי הכרם תפסו בתוך שעות. ככה זה כששומרי החוק הישראלים הם פושעים במדים, שבטוחים שהחוק תקף רק לכיוון אחד.
מי שמתפלא מדוע החברה הערבית בישראל עוסקת בשאלת השירות הלאומי (ומעניין שאם מנהיגים חרדים היו אומרים את אותו הדבר בדיוק, זה היה מובן מאליו), שיפקח את העיניים. מי רוצה לתרום למדינה שמתייחסת אליהם כאל אזרחים סוג ב'?
אשמתם: ההורים של הנער שנרצח בהרצליה מאשימים את שביתת המורים. הטענה הזו נשמעה לי כמו "מה הם, מופרעים? הם משחררים את הנוער המסוכן שלנו לרחובות?"
הציבור שלנו לא מוכן להבין איך המורים האלה לא מוכנים להמשיך להיות שוטרים, מורים ומחנכים בשכר רעב, ומעזים עוד לשבות. כי נוח לנו שהמורים שלנו עבדים, אותה נוחות שמאפשרת להורים להתקשר לבית הספר לצעוק כי המורים מנסים לתקן את שהם קלקלו. אנחנו רוצים מורים נרצעים שלא יפריעו לנו להתבהם, ובעיקר שלא יגדלו אזרחים חושבים. הנה החזון שאנו מביאים על עצמנו, בסיוע מקהלת פקידי אוצר אטומים: נעמוד כולנו, כאיש אחד, סכין בכיס ושיר בגרון וננהם ביחד על ניתוק חשמל או כל אסון הומניטרי אחר. כי כשלא משלמים למורים, מקבלים חברה שלא לומדת.
תחליט: ראש עיריית ירושלים טוען שוויתורים בירושלים הם ניתוח עקירת מעיים. רגע. נריץ אחורה כמה חודשים. אז הוא טען ש"החמאס עלול להשתלט על ירושלים" ועל כן יש להוציא שכונות ערביות מתחום שיפוטה המוניציפאלי. מה קרה לו, ללופו, בארבעה חודשים?
ומלבד זאת, עדיין משתולל משטר צבאי בבורמה.