פתחון פה

ישנו הבדל מרכזי אחד בין הקרמטוריום העשן בבירקנאו למתקן שרפת הגופות בחיבת ציון. אחד, קטן, פעוט אפילו, אבל כזה שהופך את כל ההתקפה של הפועלים בשמה של מסורת ישראל סבא ללא רלוונטית - מפעילי המשרפה בחיבת ציון לא פעלו אקטיבית להבאתן של גופות אליה - הם לא הרגו אף אחד. לומר, כפי שעשה זאת השר יצחק כהן ומתחסדים אחרים, שבשואה שרפו יהודים - אין בכך יותר מהשוואה דמגוגית זולה, חסרת ביסוס ואווילית. הקרמטוריום לא הומצא על ידי הגרמנים ולא נולד כחלק מהפתרון הסופי, והקמתו של קרמטוריום עוד לא מבשרת את תאי הגזים. לכנות את מתקן השרפה "פתרון סופי מחודש" הוא זילות נוראי של מעשי הנאצים - זילות, שאין זו הפעם הראשונה שנציגים מהזרם של כהן נוקטים בו. זוכרים את עו"ד דה-הרטוך? זה שהיה "גרוע יותר מהנאצים", אם תשאלו את יעקב כהן? בסוד אפשר ללחוש על אוזניו של השר כהן, שקיימים בישראל קברי אחים. כן כן, ממש כדוגמתם של אלה ביער טיקוצ'ין. אולי יסכים השר המלומד להפנות את חיציו גם כנגד קברים אלה, שהרי לא יעלה על הדעת שידחסו יהודים רבים בבור אחד, כפי שעשה זאת הצורר הנאצי י"ש. ואם כבר את זכר השואה מעוניין השר כהן להציל, האם יהיה מוכן לוותר על תוספת תקציבית לישיבות בתמורה להגדלת קצבאות ניצולי השואה?
בכלל, פה גדול לו מדי, לשר הדפ"ר. האמירה "בכוונתי לפעול להוציא מחוץ לחוק את עמותת עלי שלכת וראשיה, היונקים את מורשתם ממשמידי העם היהודי…לא ירחק היום ועם ישראל ישמח לפזר את אפרם האידאולוגי…מחוץ לגבולות המים הטריטוריאליים של ישראל" היא בחזקת הסתה פרועה, מטורפת ומסוכנת בהרבה, אגב, מדברי הבלע של פרופ' הלל וייס בחברון. אין מה לדאוג, חקירה לא תיפתח נגדו גם אם חלק מעושי דברן יבינו את רמיזתו העבה כאילו ראשי העמותה ראויים לגורלו של אייכמן.
המשחק של השר כהן הוא נורא קל לשחק. בישראל של שומרי התורה הספרדים אסור להיות הומוסקסואל. איפה עוד היה אסור להיות הומוסקסואל? האם ניתן להסיק מכך שאנשי ש"ס הם אנשים "היונקים את מורשתם ממשמידי העם היהודי"?
באמירת אגב חשובה, דווקא המשטר בוחן כליות ואינטרנט שמנסים להציע אנשי ש"ס כאלטרנטיבה לדמוקרטיה בה יש משמעות כלשהי לחירויות אדם בסיסיות מזכיר הרבה יותר משטרים אפלים, והדמוניזציה שאלה עושים ליריביהם, חדשות לבקרים, מזכירה תעמולה גבלסיאנית הרבה יותר ממפעיליו של שירות קבורה אלטרנטיבי. בירושלים עוד תלויים פשקווילים נוטפי שנאת אדם המזהירים מהפריצות המוסרית שבהומוסקסואליות, וההשוואה בין מפעילי "עלי שלכת" לבין הנאצים היא דמוניזציה לשמה.
באותה נשימה שבה ישראל דנה בהצעות חוק כגון זו, היא נמנעת מנקיטת עמדה לגבי רצח העם הארמני, מגרשת אל מותם את פליטי הטיהור האתני בדרפור (בשם מרקם החיים היהודי, כמובן) ונמנעת ממתן מענה הולם לניצולי השואה החיים בקרבה. באותה המהירות שבה גורשו הסודנים, יובאו 100 "בני שבט המנשה" לישראל. ההבדל? האחרונים הולכים לעבור גיור, ואיזה חובש כיפה אמר שהם צאצאיו של שבט מנשה.
ככה מתנהלת ישראל עם השואה - מוסר כפול. בשמה של השואה ניתן למנוע מיהודים לבחור האם ברצונם להשתעבד לשירותי הדת גם לאחר מותם, להצדיק אלימות, לצנזר ולפגוע בציבורים שלמים - ובה בעת, לפתח שנאת זרים, להפקיע אותה מידי הניצולים ולשלוח פליטים אל מותם. לעם הנבחר מותר.
הודות לשר כהן, אכן התקרבתי עוד קצת ליהדות. בביקורי הבא בבית הכנסת, אומר בכוונה גדולה: "ותעביר ממשלת זדון מן הארץ".

ומלבד זאת, עדיין משתולל משטר צבאי בבורמה 

לפרק. עכשיו.  אין שום הצדקה לקיומן של ישיבות הסדר. כלום. אפס. מעולם לא הייתה להן הצדקה. מנהיגי ה"ציונות" הדתית נהנים לספר עד כמה חייליהן הן הטובים ביותר. עוד אפרק טענה זו מן השורש, בינתיים נסתפק בכך שחיילי ההסדר משרתים 16 חודשים. מתוך 16 חודשים אלו, 10 חודשים הם הכשרה. יוצא, שהחיילים המשובחים הללו משרתים רק חצי שנה. לפני שאלעזר שטרן בא בטענות לתל אביב, טוב יעשה אם יבדוק את אלקנה.

השאלה לגבי דחיית וקיצור שירות צריכה להיות שאלה פרגמטית – מה צה"ל או מדינת ישראל מרוויחים מדחייה כזו? על מנת להצדיק את קיומו של מסלול ההסדר צריכות ישיבות אלו לענות על שאלה קשה במיוחד – מדוע לימודי ישיבה חשובים ומועילים יותר מלימודי הפיסיקה, הרפואה או המשפטים?

צה"ל מאפשר למתי-מעט לדחות את שירותם הצבאי על מנת ללמוד מקצועות אלו, אולם על דחייה זו הם משלמים בריבית דריבית – לא זו בלבד ששירותם אינו מקוצר, עתודאים אף משרתים לפחות שש שנים. איזו סיבה הגיונית יש להיטיב יותר עם תלמידי ישיבה, שלימודיהם מסתיימים ללא כל תואר, מאשר עם עתודאי הלומד רפואה או מתמטיקה?

זאת ועוד, מפברואר 2006 דו"ח בן בסט, שקרא בין השאר לפירוקן של ישיבות ההסדר, מעלה אבק. ראש עיריית ישראל מילא אז את מקומו של אריאל שרון כרה"מ, ובצעד לא מאד מפתיע (אם מתחשבים במה שעשה אולמרט עם דו"ח וינוגרד הראשון, למשל, ובמה שבוודאי יעשה בדו"ח וינוגרד השני המלא) התעלם לחלוטין מהמלצה זו. לא ברור לשם מה משלמים שכר לועדה שמסקנותיה נדחות לפי גחמה של ראש ממשלה.

הנימוק של אולמרט היה "תרומתם הרבה של תלמידי ההסדר". ובמה תרומתם הזו? אחוזי הגיוס שלהם לקרבי הם מהגבוהים ביותר. גם אם זה נכון – מדובר בחצי שנה. כלומר, על כל ארבעה תלמידי הסדר אנחנו מקבלים קצת פחות מחייל קרבי אחד (אם לוקחים בחשבון שחייל קרבי מתגייס ל-36 חודשים, מתוכם 10 חודשי הכשרה).

ויתירה מכך – אם לא הספיקו לנו מאורעות גוש קטיף, בחברון הוכח מעל לכל ספק שחיילי ההסדר הם מליציה רבנית. מדוע התנגדו הבני"שים לתכניתו של אלעזר שטרן לפזר אותם בין המחלקות? מדוע, אם לא כדי לשמר את כוחם של רבניהם? לכידותם אפשרה להם לפנות כגוף אחד לרבניהם מעל ראשי מפקדיהם, כפי שאמנם עשו לא אחת. תכניתו של שטרן נתקלה בהתנגדות עזה, ולבסוף הושגה פשרה פחדנית – הבני"שים יפוזרו, אולם לפחות 12 בני"שים במחלקה. 12 בני ישיבות במחלקה הם עדיין מליציה מאורגנת יחסית, מה גם שההסדר הושג על בסיס התנדבותי – מסתבר שרוב הבני"שים עדיין זקוקים לחברים שלהם מהישיבה כדי לעבור אימון מתקדם.

רבני ההסדר, מצדם, מקשיחים עמדות לימין, מגלים חוסר אחריות ציבורי ומטיפים בגלוי לסרבנות. והתלמידים – מצייתים, כפי שראינו בגוש קטיף וכפי שניתן היה לראות בחברון. איך אפשר להתגאות ב"חיילים הטובים ביותר" כאשר חייל טוב הוא קודם כל זה המבצע את המוטל עליו?

יתירה מכך – חייל טוב נאמן לשמירה על מדינתו, חוקיה ועקרונותיה. לא לשמירה על ה"אדמה" שה"ציונות" הדתית מקדשת, על ערך "גאולת הארץ" המשיחי – על עקרונותיה של המדינה, על הריבונות. סירוב פקודה הוא יריקה בפרצופו של הריבון הדמוקרטי, וחיילי ההסדר שסירבו פקודה פעלו, במדי צה"ל, נגד מדינתם שלהם. אני אשאיר לקוראים להחליט כיצד קוראים בספר החוקים הצה"לי לעבירה כזו.

אין כל הצדקה לקיומן של ישיבות ההסדר. יש לפרק אותן לאלתר – כי בינתיים, אנחנו מחמשים להם מליציות.

פספסתם את העיקר. כל כך עסקו במה אמר פרופ' וייס למח"ט חברון, ששכחו את הדברים האחרים שאמר, החושפים את פרצופה האמתי של ההתנחלות – פשיסטי, פנאטי, משיחי ומסוכן. הנה מבחר ציטוטים מהכתבה הזו, בתוספת הערות, כמובן:

"…כדי לחנך את נכדיי היום, בני השמונה חודשים, שינקמו בצבא הזה, שיהפכו את המדינה הזאת על פניה, שימרדו בה, שיהפכו אותה למדינה של יהודים ולא מדינה של פושעים ומושחתים ושל בית משפט עליון שהוא בית נבלים שצריך לפזר אותו בחוק או בכוח. ולכן אני כאן יחד עם כל היהודים כדי לבטא מחאה, זעם, כעס וקללה על כל אותם אנשים שבאו לכאן היום. במקום ממשלה שתשלח להציל את שדרות…ושולחת אותם כנגד שתי משפחות מסכנות בחברון וממשיכה את מלאכת הרוצחים בתרפ"ט…)בתשובה לשאלה אם אלימות היא הדרך): בוודאי ובוודאי, ובשן תחת שן, עין תחת עין, השוטרים הם האלימים, הצבא הוא האלים, השלטון הוא האלים, הגרמנים הם האלימים…היהודי למד בארץ ישראל להגן על עצמו ולהדוף את אויביו…אבל לא הייתה לצערי כאן שום אלימות, הייתה כאן רק מסכנות…

השוטרים גרועים מגרמנים…השוטרים היהודים שהיו כאן, שאיבדו צלם אנוש, מסוגלים לכל דבר…הם משרתים את חורבן העם היהודי, את חורבן המדינה, את חורבן הדורות, את חילול השם ולכן הם גרועים מגרמנים.

אנחנו נחזור…גם בכוח וגם בחיל וגם בשלטון החדש שיתהווה פה…המחאה חייבת להיות עצמתית וחזקה לפי גודל הכאב ולפי גודל הפשע."

כלומר, במקום בו פרופסור וייס נמצא, מדינת ישראל הריבונית לא יכולה להמצא. הוא רוצה לחנך את נכדיו למרוד בישראל, להפוך את השלטון (דמוקרטיה, מישהו?), לפזר בכוח את בית המשפט העליון. בדמוקרטיה, כשרוב העם, ממשלה נבחרת או בית משפט עליון ממונה לא מסכים אתך, אתה מקבל עליך את הדין או יוצא להפגין. הרעיון של הפיכה ומרד ואלימות הוא רעיון אנטי דמוקרטי למופת. כשהוא מדבר על משטרת ישראל וצה"ל כעל האויב ומטיף לאלימות, הוא קורא למרי אזרחי כנגד רשויות החוק הריבוניות בשם האדמה. שוב אנו רואים את ההיפוך של התנועה המכנה עצמה "ציונות דתית" – אדמה על פני ריבונות. לא זו רוח הציונות ולא אלה הן מטרותיה.

דבריו של וייס למח"ט חברון, קשים ככל שיהיו, לא מצדיקים את ציד המכשפות שנערך אחריו. אלה הדברים שאמר לפני ואחרי שחושפים היטב את העומד מאחורי ה"ציונות" הדתית – לא ציונות, לא דמוקרטיה ואפילו לא מדינה יהודית (כשוייס מדבר על ארץ ישראל השלמה, מהפרת עד נהר מצריים, הוא בוודאי לא חושב שיזכה לרוב יהודי שם) – רק קרקע, קרקע ועוד קרקע.

זו סכנת ההתנחלויות, זו סכנת ישיבות ההסדר – את שני המוסדות יש לקעקע.

ומלבד זאת, עוד משתולל משטר צבאי בבורמה.  

באמת שלא מגיע שיישפכו על הלל וייס עוד כמה מילים, כי העיתונות שופכת מספיק. תקציר הפרקים הקודמים: במהלך פינויים של פורעי החוק מהשוק הסיטונאי בחברון איחל פרופסור וייס למח"ט חברון מגוון איחולים ססגוני, שכלל אמירות כמו "שילדיך יהיו יתומים". ללא ספק, וייס הפגין כישורי אנוש גרועים במיוחד ומח"ט חברון, אל"מ יהודה פוקס, בוודאי שמע מילה או שתיים נעימות יותר בחייו. אבל מה שהתחולל מהרגע הזה - שבו וייס אמר לפוקס (גם אם בצורה גרפית מעט יותר) "שתמות" -  הוא יותר מסוכן לדמוקרטיה מאלף פרופסורים שלשונם זריזה משכלם.

מה שקרה אחר כך הוא שהמשטרה פתחה בחקירה; אזרח ממודיעין הגיש תלונה; הרמטכ"ל גבי אשכנזי, שבימים כתיקונם לא פותח את הפה לפרק זמן ארוך יותר מזה שנחוץ לו כדי לתת ביס, התבטא באופן נדיר בהקשר זה; אוניברסיטת בר אילן הקימה צוות משפטי שיבחן את הדברים, בראשותו של הפרופ' יעקב נאמן; שר הביטחון דרש מנשיא אוניברסיטת בר אילן להשעות את וייס; וייס התנצל וחזר בו מיד, תוך שהוא מודיע שהתנצלותו נעשתה בעקבות "לחץ מפא"יניקי טרוריסטי שהופעל על האוניברסיטה"; צה"ל סירב לקבל את ההתנצלות; מרצים בכירים בבר אילן הגישו עצומה נגד הפרופסור. המדינה ירדה מהפסים, ו-וייס לא יורד מהכותרות.

לו היה נתפס הפרופסור כאשר הוא מחרף באיצטדיון כדורגל, שואג במלוא גרונו את מקצועה המשוער של אימו של השופט או מאחל מוות לשחקן הקבוצה היריבה, מאיים על מאמן קבוצתו ומדבר על מועדון הקבוצה משל היה קרשים לל"ג בעומר, מסופקני אם היה מתחולל משהו מהדברים הללו. קיים בלבי ספק גדול אם המשטרה הייתה פותחת בחקירה, אם אשכנזי היה יוצא משגרת יומו השוקטת, אם יעקב נאמן היה נקרא אל הדגל, אם שר הביטחון היה מאיים לגדוע את מטה לחמו של וייס. מה המבחין בין קללה לקללה, בין מגדף למגדף?

אזרחי ישראל מקללים בהמוניהם. לפעמים, למרבה הבושה, אנחנו מקללים עובדי ציבור. חופש הביטוי מגן, בין השאר, על זכותנו לקלל. זה לא נעים, זה לא נחמד, זה אפילו די דוחה, אבל זה מותר. ציד המכשפות הזה נגד פרופסור וייס רק מחזק את טענתו שהוא נרדף. וייס לא היה בחברון כפרופסור מאוניברסיטת בר-אילן. הוא היה שם כאבא של. למה שר הביטחון לא פנה למעסיקים של המגדפים האחרים שם? למה לא מתבצעת פנייה למעסיקים של מי שמקלל, נניח, שוטר תנועה? כמה בולשביקי זה, שראש המפלגה שבה חברת שרת החינוך מפעיל לחץ על נשיא אוניברסיטה להשעות אחד מעובדיו? איה חופש הביטוי, חופש העיסוק ועוד זוטות דמוקרטיות כאלה?

ולא קשה להבין מה המקור של זה. זה מגיע מאותו מקור שממנו, בלי שום סיבה אמתית, שר הביטחון והרמטכ"ל שלו, שלא לדבר על ראש אגף משאבי אנוש, החליטו שאחוזון של משתמטים ראוי למספר גדול של כותרות. זה קמפיין לשיפור תדמיתו של צה"ל, על מנת שאנשים יתרעמו על הפרופסור בעל הפה המזוהם שהעז לגדף את האלוף משנה הנעלה והנערץ ולובש המדים, על מנת לשדר לציבור שצה"ל עומד מאחורי מפקדיו (אלא אם הם מילואימניקים כמה קילומטרים בתוך לבנון ובדיוק הלכה הפלזמה) והדרג המדיני – מאחורי הצבא (אלא אם יש ועדת בדיקה שעלולה לחסל קריירה פוליטית של ראש ממשלה כושל).

ובשביל הלוקשים האלה מערכת הביטחון מסכנת עקרונות קריטיים כמו חופש הביטוי, שופכת שמן למדורת הקיפוח המדומה של המתנחלים ומסכנת את כולנו. אני לא אוהב, בלשון המעטה, את מה שיש לוייס להגיד, אבל אהיה מוכן למסור את נפשי על זכותו לומר זאת – נשמע מוכר? זו דמוקרטיה.

ומלבד זאת, עוד משתולל משטר צבאי בבורמה.