פתחון פה

אלי ישי, יו"ר הסיעה הגזענית ביותר בכנסת, בא עם הברקה חדשה: לחון מחבלים יהודים. הנימוק: משחררים מחבלים פלשתינים, אז למה יהודים לא?
הבעיה העיקרית של משתמשי הנימוק הזה היא שהם נשענים על אקט שהם מתנגדים לו. הרי אנשי הימין מתנגדים לשחרורם של מחבלים פלשתינים וטוענים שהוא אינו מוסרי. כיצד יכול אקט לא מוסרי להיות העוגן המוסרי לאקט אחר?
אולם יתירה מכך, לטעון שמחבלים יהודים לא משוחררים זה פשוט לא נכון. מבצעי הטבח ההוא בכפר קאסם נידונו לתקופות מאסר של עד שבע עשרה שנים. הם ריצו עד שלוש לפני החנינה. ח"כ לשעבר אהוד יתום מהליכוד בוודאי יכול לספר לקוראים כיצד קיבל חנינה עוד לפני שהורשע בפרשת קו 300, יחד עם אברהם שלום ושני אנשי שב"כ נוספים שהיו מעורבים בהוצאה להורג. יתום, יש להזכיר, קיבל פקודה להרוג שני מחבלים כפותים, והוא ואנשיו ביצעו אותה למופת - במהלומות במוטות ברזל ובאבנים.
דב שילנסקי, יו"ר הכנסת לשעבר, שיחק אותה גיא פוקס מקומי וניסה להגניב פצצה למשרד החוץ. כבר ציינתי שהוא הפך ליו"ר הכנסת?
חברי "המחתרת הראשונה" (שממש לא הייתה הראשונה) התחילו לפעול בראשית שנות השמונים, תחילה במלכוד מכוניות של ראשי עיר פלשתינים. בניסיון לפרק מטען אחד נפצע בעיניו והתעוור סולימאן חירבאווי - חבלן בצה"ל. בשנת לידתי ב-1983 פרצו מחבלי המחתרת למכללה האיסלמית בחברון, רצחו שלושה ופצעו כפי עשר. השב"כ תפס אותם רק ב-1984, כשניסו למלכד אוטובוסים פלשתינים. כל חברי הכנופייה שוחררו עד 1990 - גם אלה שנדונו למאסר עולם.
כבר הוזכר כאן אוהד ברט, מחבל יהודי שניסה להתנקש בחייו של יוסי שריד והיום הוא מועמד לכנסת מטעם האיחוד הלאומי. אליו ניתן להוסיף את ישראל לדרמן, האיש שזכור בציבוריות הישראלית כשופך התה על יעל דיין. אותו לדרמן הורשע ברצח פלשתיני, ישב בכלא שנתיים ושוחרר. פעם נוספת חטף תינוק פלשתיני ותקף חייל. לדרמן היה מועמד לכנסת בתנועת "מולדת".

כך שהנימוק הרשמי של ישי מופרך מיסודו. אלא שהנימוק האמתי שלו, הוא-הוא הבעייתי. ישי קורץ לקוראי הבוז מבית"ר ירושלים, לאנשי הימין הקולני שעוד מנפנפים באגרופים צהובים, לדוד רותם שחושב שיש לשלול אזרחות ממי שלא ישרת בצה"ל (אל דאגה, הוא לא מתכוון לחרדים. הוא מתכוון לערבים ולחברים שלהם, השמאלנים יפי הנפש). לכבוד יום הולדתה השישים, מדינת ישראל מקבלת מש"ס מתנה לא מפתיעה כלל - גזענות, אפלייה וצרות מוחין. הבעיה היא שהיא לוקחת אותה.

ומלבד זאת, עוד משתולל משטר צבאי בבורמה

יש מין תחושת התנצלות כזו, בקרב היהודים הלא-דתיים, כאילו אינם "יהודים" מספיק. יש גם מין תפישה אווילית כזו, כאילו מדינה "יהודית" פירושו "מדינה שבה לרבנות יש דריסת רגל בחיים הציבוריים". ואווילי אף יותר הוא יישור הקו התמוה עם הרבנות בכל מיני עניינים, יישור קו שחוטאים בו גם לא-דתיים רבים. רגשות שנפגעים, כידוע, הם כבר מזמן עניינם של חובשי כיפות בלבד (לא ייתכן שהומוסקסואל ייפגע מההשוואה בינו לבין בהמה, אבל אם הוא ירצה ללכת ברחובות העיר, ברור שכל חובשי הכיפה יחושו כאילו פרצו לביתם וגנבו להם את הטלוויזיה שלא אמורה להיות להם).
ולא היא. ליהודים הלא-דתיים יש זכויות רבות שנפגעות מדי יום - והגיע הזמן שגם לבם יחל לדמם, שינערו את תחושת האשמה מעליהם ויתחילו לתבוע את המגיע להם. אפשר להתחיל מהכתוב כאן.

על רשימה זו ניתן עוד להוסיף המון (מתנדבים?) אולם היא מוכיחה שרגשות חילוניים (ואף למעלה מכך) נפגעים אף הם, בכל יום; זכויות של חילונים מקופחות, כל הזמן.
הגיע הזמן שהרוב החילוני יחזיר לעצמו את השליטה בחייו.
 

ומלבד זאת, עדיין משתולל משטר צבאי בבורמה 

לפרק. עכשיו.  אין שום הצדקה לקיומן של ישיבות הסדר. כלום. אפס. מעולם לא הייתה להן הצדקה. מנהיגי ה"ציונות" הדתית נהנים לספר עד כמה חייליהן הן הטובים ביותר. עוד אפרק טענה זו מן השורש, בינתיים נסתפק בכך שחיילי ההסדר משרתים 16 חודשים. מתוך 16 חודשים אלו, 10 חודשים הם הכשרה. יוצא, שהחיילים המשובחים הללו משרתים רק חצי שנה. לפני שאלעזר שטרן בא בטענות לתל אביב, טוב יעשה אם יבדוק את אלקנה.

השאלה לגבי דחיית וקיצור שירות צריכה להיות שאלה פרגמטית – מה צה"ל או מדינת ישראל מרוויחים מדחייה כזו? על מנת להצדיק את קיומו של מסלול ההסדר צריכות ישיבות אלו לענות על שאלה קשה במיוחד – מדוע לימודי ישיבה חשובים ומועילים יותר מלימודי הפיסיקה, הרפואה או המשפטים?

צה"ל מאפשר למתי-מעט לדחות את שירותם הצבאי על מנת ללמוד מקצועות אלו, אולם על דחייה זו הם משלמים בריבית דריבית – לא זו בלבד ששירותם אינו מקוצר, עתודאים אף משרתים לפחות שש שנים. איזו סיבה הגיונית יש להיטיב יותר עם תלמידי ישיבה, שלימודיהם מסתיימים ללא כל תואר, מאשר עם עתודאי הלומד רפואה או מתמטיקה?

זאת ועוד, מפברואר 2006 דו"ח בן בסט, שקרא בין השאר לפירוקן של ישיבות ההסדר, מעלה אבק. ראש עיריית ישראל מילא אז את מקומו של אריאל שרון כרה"מ, ובצעד לא מאד מפתיע (אם מתחשבים במה שעשה אולמרט עם דו"ח וינוגרד הראשון, למשל, ובמה שבוודאי יעשה בדו"ח וינוגרד השני המלא) התעלם לחלוטין מהמלצה זו. לא ברור לשם מה משלמים שכר לועדה שמסקנותיה נדחות לפי גחמה של ראש ממשלה.

הנימוק של אולמרט היה "תרומתם הרבה של תלמידי ההסדר". ובמה תרומתם הזו? אחוזי הגיוס שלהם לקרבי הם מהגבוהים ביותר. גם אם זה נכון – מדובר בחצי שנה. כלומר, על כל ארבעה תלמידי הסדר אנחנו מקבלים קצת פחות מחייל קרבי אחד (אם לוקחים בחשבון שחייל קרבי מתגייס ל-36 חודשים, מתוכם 10 חודשי הכשרה).

ויתירה מכך – אם לא הספיקו לנו מאורעות גוש קטיף, בחברון הוכח מעל לכל ספק שחיילי ההסדר הם מליציה רבנית. מדוע התנגדו הבני"שים לתכניתו של אלעזר שטרן לפזר אותם בין המחלקות? מדוע, אם לא כדי לשמר את כוחם של רבניהם? לכידותם אפשרה להם לפנות כגוף אחד לרבניהם מעל ראשי מפקדיהם, כפי שאמנם עשו לא אחת. תכניתו של שטרן נתקלה בהתנגדות עזה, ולבסוף הושגה פשרה פחדנית – הבני"שים יפוזרו, אולם לפחות 12 בני"שים במחלקה. 12 בני ישיבות במחלקה הם עדיין מליציה מאורגנת יחסית, מה גם שההסדר הושג על בסיס התנדבותי – מסתבר שרוב הבני"שים עדיין זקוקים לחברים שלהם מהישיבה כדי לעבור אימון מתקדם.

רבני ההסדר, מצדם, מקשיחים עמדות לימין, מגלים חוסר אחריות ציבורי ומטיפים בגלוי לסרבנות. והתלמידים – מצייתים, כפי שראינו בגוש קטיף וכפי שניתן היה לראות בחברון. איך אפשר להתגאות ב"חיילים הטובים ביותר" כאשר חייל טוב הוא קודם כל זה המבצע את המוטל עליו?

יתירה מכך – חייל טוב נאמן לשמירה על מדינתו, חוקיה ועקרונותיה. לא לשמירה על ה"אדמה" שה"ציונות" הדתית מקדשת, על ערך "גאולת הארץ" המשיחי – על עקרונותיה של המדינה, על הריבונות. סירוב פקודה הוא יריקה בפרצופו של הריבון הדמוקרטי, וחיילי ההסדר שסירבו פקודה פעלו, במדי צה"ל, נגד מדינתם שלהם. אני אשאיר לקוראים להחליט כיצד קוראים בספר החוקים הצה"לי לעבירה כזו.

אין כל הצדקה לקיומן של ישיבות ההסדר. יש לפרק אותן לאלתר – כי בינתיים, אנחנו מחמשים להם מליציות.

פספסתם את העיקר. כל כך עסקו במה אמר פרופ' וייס למח"ט חברון, ששכחו את הדברים האחרים שאמר, החושפים את פרצופה האמתי של ההתנחלות – פשיסטי, פנאטי, משיחי ומסוכן. הנה מבחר ציטוטים מהכתבה הזו, בתוספת הערות, כמובן:

"…כדי לחנך את נכדיי היום, בני השמונה חודשים, שינקמו בצבא הזה, שיהפכו את המדינה הזאת על פניה, שימרדו בה, שיהפכו אותה למדינה של יהודים ולא מדינה של פושעים ומושחתים ושל בית משפט עליון שהוא בית נבלים שצריך לפזר אותו בחוק או בכוח. ולכן אני כאן יחד עם כל היהודים כדי לבטא מחאה, זעם, כעס וקללה על כל אותם אנשים שבאו לכאן היום. במקום ממשלה שתשלח להציל את שדרות…ושולחת אותם כנגד שתי משפחות מסכנות בחברון וממשיכה את מלאכת הרוצחים בתרפ"ט…)בתשובה לשאלה אם אלימות היא הדרך): בוודאי ובוודאי, ובשן תחת שן, עין תחת עין, השוטרים הם האלימים, הצבא הוא האלים, השלטון הוא האלים, הגרמנים הם האלימים…היהודי למד בארץ ישראל להגן על עצמו ולהדוף את אויביו…אבל לא הייתה לצערי כאן שום אלימות, הייתה כאן רק מסכנות…

השוטרים גרועים מגרמנים…השוטרים היהודים שהיו כאן, שאיבדו צלם אנוש, מסוגלים לכל דבר…הם משרתים את חורבן העם היהודי, את חורבן המדינה, את חורבן הדורות, את חילול השם ולכן הם גרועים מגרמנים.

אנחנו נחזור…גם בכוח וגם בחיל וגם בשלטון החדש שיתהווה פה…המחאה חייבת להיות עצמתית וחזקה לפי גודל הכאב ולפי גודל הפשע."

כלומר, במקום בו פרופסור וייס נמצא, מדינת ישראל הריבונית לא יכולה להמצא. הוא רוצה לחנך את נכדיו למרוד בישראל, להפוך את השלטון (דמוקרטיה, מישהו?), לפזר בכוח את בית המשפט העליון. בדמוקרטיה, כשרוב העם, ממשלה נבחרת או בית משפט עליון ממונה לא מסכים אתך, אתה מקבל עליך את הדין או יוצא להפגין. הרעיון של הפיכה ומרד ואלימות הוא רעיון אנטי דמוקרטי למופת. כשהוא מדבר על משטרת ישראל וצה"ל כעל האויב ומטיף לאלימות, הוא קורא למרי אזרחי כנגד רשויות החוק הריבוניות בשם האדמה. שוב אנו רואים את ההיפוך של התנועה המכנה עצמה "ציונות דתית" – אדמה על פני ריבונות. לא זו רוח הציונות ולא אלה הן מטרותיה.

דבריו של וייס למח"ט חברון, קשים ככל שיהיו, לא מצדיקים את ציד המכשפות שנערך אחריו. אלה הדברים שאמר לפני ואחרי שחושפים היטב את העומד מאחורי ה"ציונות" הדתית – לא ציונות, לא דמוקרטיה ואפילו לא מדינה יהודית (כשוייס מדבר על ארץ ישראל השלמה, מהפרת עד נהר מצריים, הוא בוודאי לא חושב שיזכה לרוב יהודי שם) – רק קרקע, קרקע ועוד קרקע.

זו סכנת ההתנחלויות, זו סכנת ישיבות ההסדר – את שני המוסדות יש לקעקע.

ומלבד זאת, עוד משתולל משטר צבאי בבורמה.